המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות עקרונות מתנגשים: הסדר הציבורי מול מוסר הקהילה קשיי אכיפת החוקים כנגד הגזענות על פי הסרט "מיסיסיפי בוערת" רפרט מורחב בקורס:
חירויות הפרט סמסטר:
2011ב הגשה:
אוקטובר 2011
מבוא
חוקתה הפדרלית של ארצות הברית נוסחה בשנת 1787 בפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה לאחר ועידה ממושכת בהשתתפות בכירי המתיישבים של המדינות הצעירות שזכו לעצמאות מידי השלטון הבריטי. חוקה זו נועדה בעיקרה להסדיר את יחס השלטון הפדרלי הכללי עם הנהגת 13
המדינות על מנת שהשלטון לא יוכל להפוך לטוטליטרי על חשבון הנהגת המדינות. עד ימינו, חוקה זו משמשת כמסמך המשפטי הגבוה ביותר בארצות הברית ואינה נתונה לשינוי כלשהו. נוסף על החוקה, בשנת 1791 אושרה מגילת הזכויות שנועדה בעיקרה להסדיר את יחסי השלטון הפדרלי עם אזרחי ארצות הברית באשר הם. מגילת הזכויות הינה עשרת התיקונים הראשונים, או ליתר דיוק ההתאמות השונות, כאשר אליהם נתווספו, מיום כתיבתה ועד ימינו, 17 התאמות נוספות בלבד – כך שגם הוספת תיקון לחוקה הינו נדיר ביותר – בעיקר בשל העובדה שהוא דורש רוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס האמריקני – רוב מיוחס שקשה ביותר להשיגו.
לפיכך, כוחם של שליטי ארצות הברית לדורותיה הינו בעיקר בפרשנות שלהם לחוקה, שנובעת מהשקפותיהם השונות. תומס ג'פרסון (Jefferson, 1743-1826), מאדריכליה של האומה האמריקנית, האמין בדמוקרטיה אגררית בארצות הברית ובחזון פרטיקולריסטי, ובהתאם לכך העריץ ג'פרסון את החקלאים האמריקנים שהם אב הטיפוס של "האדם העצמאי", אשר מתפרנס מפרי עמלו מחלקת האדמה שברשותו: "החוואים הקטנים הם המרכיב החשוב ביותר והיקר ביותר של המדינה… הם הנמרצים ביותר, העצמאים היותר… והם קשורים לארצם ונאמנים לחירותה ואינטרסיה בקשר האמיץ והמתמיד ביותר… במדינות שלנו ישקוק שלטון צדק…
כל עוד הן תהיינה חקלאיות בעיקרן [ו]כל עוד יוותרו שטחי קרקע ריקים באמריקה".
– זהו התנאי לדמוקרטיה שוויונית אמיתית – זוהי הסיבה שג'פרסון (שהיה אז מזכיר המדינה) התנגד לתכניתו של שר האוצר המילטון (Hamilton, 1755-1804) להקמתו של בנק מרכזי לממשל הפדרלי.
אולם השנים חלפו מאז ימיו של ג'פרסון, ובארצות הברית כיהנו נשיאים רבים שחלקם פירש בצורה שונה את החוקה וניהל את ארצות הברית בצורות צנטרליסטיות יותר. למשל אברהם לינקולן (Lincoln,
1 809-1865), שהאמין בזכויות המדינות, אולם סבר כי אין זה מתוקף סמכותן למרוד בברית, ולכן יצא למלחמת אזרחים שנמשכה 4 שנים; ופרנקלין רוזוולט (Roosevelt,
1 882-1945) שביצע את ה"ניו דיל" (New Deal), תוכנית ההבראה הכלכלית שהצילה את ארצות הברית ממשבר כלכלי חמור מחד גיסא והפכה את הממשל הפדרלי לצנטריסטי ביותר מאידך גיסא.
מאז ועד היום, ובעיקר לאחר מלחמת העצמאות האמריקנית, ישנה מגמה צנטרליסטית בקרב האומה, והשלטון הפדרלי מקבל יותר ויותר סמכויות שלטון על חשבון הנהגת המדינות. נשאלת השאלה עד כמה הצנטליסטיות של ארצות הברית פוגעת בחירויות הפרט של אזרחיה. האם המגמה הצנטרליסטית שלה הינה מגמה שהופכת את ממשל ארצות הברית לממשל טוטליטרי שמתעלם מחירויות הפרט של אזרחיו? על שאלה זאת ושאלות נוספות אנסה לענות בחיבור זה.
אוכלוסיית ארצות הברית הינה אוכלוסייה שאינה הומוגנית ומגוונת על שלל גזעים ודתות שונות. היספנים, אסיאתים, אנגלו-סכסים, יהודים, מוסלמים וכיוצא בזה, אשר כולם הגיעו לאמריקה במטרה להגשים את החלום האמריקני – חירות כללית והאפשרות להתעשר בזכות עמל כפם. שונה בתכלית היא האוכלוסייה השחורה בארצות הברית. מרבית השחורים הובאו החל מראשית המאה ה-17 לארצות הברית כעבדים ללא זכויות וללא אפשרות להימלט מהמצב הזה. לאחר מלחמת האזרחים שוחררו העבדים, אולם עד שנות ה-60 האוכלוסייה השחורה היתה מקופחת במדינות רבות. גם בימינו, הסטטיסטיקה מראה כי האוכלוסייה השחורה אינה מקבלת את הייצוג המתאים לה בבית הנבחרים על פי שיעורם באוכלוסייה הכללית, וכן כי מצבם הסוציו-אקונומי של השחורים הינו נמוך משמעותית מזה של הלבנים בארצות הברית.
מלבד זאת, ארצות הברית בעידן המודרני הינה מדינה שאזרחיה מושפעים רבות מהמדיה התקשורתית. החל מהמאה ה-20 ניצלו זאת נשיאים שונים כמו למשל הנשיא פרנקלין רוזוולט, שניצל את מקלט הרדיו הנמצא בכל בית ובית ואת קולו הרדיופוני על מנת לפרוש את משנתו לכל אזרח ואזרח, בהמשך גם הטלוויזיה והקולנוע היו נגישים לכל האזרחים והשפיעו רבות על דעת הקהל. בימינו ניצל הנשיא המכהן ברק אובמה (Obama, 1961-) את רשת האינטרנט על מנת לגייס תרומות שעזרו לו להיבחר לתפקיד הרם ביותר בממשל האמריקני – נשיא ארצות הברית. ודוגמא נוספת ניתן לראות בסצינות האלימות כנגד השחורים בסרט "מיסיסיפי בוערת" שגרמו להתפרצויות אלימות של שחורים כנגד לבנים. הסרט "מיסיסיפי בוערת" מתאר את הקונפליקט שהיה קיים במדינות הדרום בימים הסוערים של שנות ה-60, עת שאפו ארגוני זכויות אזרח למינהם לתקן את העוולות המתבצעות במדינות הדרומיות בנוגע לזכויות האזרח, לעומת הנהגת המדינות ואזרחים רבים ששאפו להשאיר את המצב בעינו – ולכן סרט זה מהווה אבן בוחן לבחינת התקופה הסוערת הזו.
בפרק הראשון בחיבור זה אנסה לתאר את המאבק בין השאיפות הצנטרליסטיות לשאיפות הפרטיקולריסטיות בארצות הברית, תוך כדי המתמקדות בשני מוסדות המופיעים בסרט: בית המשפט העליון של ארצות הברית מול בתי המשפט המקומיים, והלשכה הפדרלית לחקירות (FBI) אל מול המשטרה המקומית.
בפרק השני אתאר את ההיסטוריה של הגזענות בארצות הברית ואפליית השחורים מיום הקמתה של ארצות הברית ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, עת נקבעו חוקים פדרלים האוסרים על כל אפלייה גזעית – בהתאם לתיקונים ה-13, ה-14 וה-משפטים מהמאה ה-19.
הפרק השלישי יציג את האלמנטים הללו, כפי שבאו לידי ביטוי בסרט "מיסיסיפי בוערת" וינסה להחזיר אותנו בזמן לאותם ימי מאבק בגזענות החשוכה של המדינות הדרומיות.
במסגרת חיבור זה אעשה שימוש במסמכים המכוננים של הפדרציה האמריקנית:
החוקה האמריקנית ומגילת הזכויות, וכן במאמרים אקדמיים בנושא האינטגרציה והסגרגציה בארצות הברית  בעיקר של שנות ה-60. המאבק בין שלושת הקודקודים: השלטון הפדרלי, זכויות השלטונות במדינות וזכויותיהם של האזרחים הינו מוקד להתלקחות תמידית ומהווה בעצם את נושא החיבור כולו.