השסע העדתי והפוליטי בלבנון בעקבות מלחמת לבנון השניה
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 3573 |
| מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
המחלקה למדעי המדינה קונפליקטים רבי שסעים:
העצמה ודרכי התמודדות.
מקרה בוחן: מצב השסע העדתי והשסע הפוליטי בלבנון בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
שם הקורס: ממשל ופוליטיקה מספר הקורס: 71-100-01
תש"ע תאריך: 07.07.2010 תוכן עניינים:
מבוא
1
פרק תיאורטי …
2
רקע על מקרה הבוחן –
4-3
פרק יישומי …
7-5
סיכום –…
8
ביבליוגרפיה -9
מבוא:
שאלת המחקר: כיצד השפיעה מלחמת לבנון השנייה על השסע העדתי ועל השסע הפוליטי בלבנון בשנת 2006? השערת המחקר: המלחמה החריפה והעמיקה את השסעים הללו בלבנון.
לבנון מוכרת כמדינה המוקפת במשברים שונים אשר משפיעים ומעמיקים את השסע העדתי העמוק המתקיים בקרב אזרחיה. תושבי המדינה המגוונים מגיעים משלל דתות וזרמים: שיעים, סונים, מרונים, נוצרים ודרוזים. העדות השונות למדו לחיות בשכנות אך לקבל מרות או החלטות מהקבוצות השונות מהן, קשה להן מאוד. במדינה התרחשו בעבר שתי מלחמות אזרחים בעקבות הסכסוך העמוק. לבנון הממוקמת במזרח התיכון, בין מדינות ערב, מושפעת אף מהסביבה אשר גם כן תורמת לפילוג העדתי בה. סוריה למשל, מעורה מאוד בכל המתרחש במדינה, על אף שצבאה הוצא מלבנון כבר ב2005. היא ממשיכה להשפיע ולהתערב, ובייחוד לגבות ולחזק את ארגון החיזבאללה, ארגון הדוגל ב "התנגדות", המייצג את אנשי העדה השיעית המהווים את רוב התושבים המדינה כיום. וכן, גם לאיראן יש יד בדבר.
אין לשום עדה בה את הכוח להכריע את הבלגן המתרחש ולהנחיל סדר מדיני, ואילו כאן ארגון החיזבאללה, ונסראללה בראשו, נכנסים לתמונה- על ידי הצהרותיו וכוחו הרב המופגן, כארגון המסוגל באמת לתפוס את השלטון ולארגן את המדינה. ואכן, כ40% מתושביה שהינם שיעים מאמינים בו וביכולותיו, ואילו השאר מתנגדים בתכלית לצורת פעולתו הכוחנית (זיסר, 2007).
יחד עם הקונפליקט העדתי נרקם הקונפליקט הפוליטי. המגבלה הרצינית ביותר של הפוליטיקה הלבנונית הינה שבמקביל היא מקדמת שסעים חברתיים ויוצרת אווירת קונפליקט. מבנה החברה הלבנונית מראשיתו הינו מפוצל ונוטה לפילוג מעצם קיום העדות הרבות, לכן החוק שקבעה ה"אמנה הלאומית", 1943, שבו נכתבו מראש מספרי המקומות הקבועים בפרלמנט לכל עדה על מנת להרגיע את הרוחות, מעמיקים עוד יותר את השסעים. הזרמים הפוליטיים העיקריים המתדיינים במדינה הינם פרו סורים ואנטי סורים (ניסן, 2006).
מלחמת לבנון השנייה, או מלחמת "33
הימים" בכינויה הלבנוני, התרחשה ביולי אוגוסט 2006 בעקבות פעולת חטיפה על גבול לבנון- ישראל שהתבצעה על ידי ארגון החיזבאללה, אשר חטף שני חיילי צה"ל.
בעקבות האירוע ישראל פתחה חזית כנגד לבנון. המלחמה נמשכה 81 ימים, כאשר 48 ימים מתוכם היו תחת הפסקת אש, אך צה"ל עדיין שהה בגבולות לבנון. עיקר הלחימה בין צה"ל לכוחות הגרילה של החיזבאללה התרחשה באזור הדרומי בלבנון. למעלה מאלף אזרחים לבנונים נהרגו וכמה מאות לוחמים. המלחמה ריסקה את האמון ההדדי שניסו הצדדים הפוליטיים בלבנון ליצור. חיזבאללה ביצע את פעולת החטיפה על אף שמנהיג המפלגה השיעית "אל מסתקבל" התנגד לה בתוקף. בעקבות זאת, אף בתוך העדה השיעית נוצר סכסוך בפני עצמו (מנצור, 2006). בעבודה זו אתמקד בתקופתה של המלחמה כמשפיעה על הסכסוך המעמיק בין ובתוך העדות השונות, וכן השפעתה על הנטיות הפוליטיות במדינה. שיטת המחקר שנבחרה בעבודה זו הינה ניתוח תוכן. התיאוריות שיושמו בעבודה:
"התנגשות הציביליזציות" של הנטינגטון, "דמוקרטיה התאגדותית" של ליפהרט ו"מאבק חברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה" של ליפסט.
