כלכלת ישראל התפתחות המשק בפרספקטיבה היסטורית. 1
הצעדים של המדיניות הכלכלית החדשה:. 2
הקרע החברתי פוליטי שתרם למדיניות החדשה. 3
צמיחה כלכלית. 4
מאפייני הצמיחה הכלכלית- 4
הרקע העולמי- 4
המיתון הכלכלי- 5
חשבונאות לאומית. 5
שיטות למדידת התוצר הלאומי:. 5
1 .    מדידת התוצר הלאומי ע"י סיכום הערכים המוספים במשק- 5
2 .    מדידת התוצר הלאומי ע"י סיכום התשלומים לגורמי ייצור: 6
המקורות הנקיים של המשק-  המקורות בניכוי היצוא. 8
מבוא לצמיחה כלכלית. 8
צמיחה כלכלית בישראל. 8
תכנון כלכלי בישראל. 10 ניתוח הפריון דרך המוצר הסופי-. 12
תוצ' הצמיחה הכלכלית והפריון בישראל ובמדינות אחרות. 12
מאזן התשלומים. 12
מאזן התשלומים של ישראל במיליוני דולרים בשנים 1975-1998. 13
אינדיקטורים. משפטים החוב החיצוני והתפתחותו. משפטים מדיניות שער חליפין. 16
הקדמה- 16
מדיניות שער החליפין של סל המטבעות. 17
חישוב בתיסוף או הפיחות בשקל ביחס למטבע:. 18
תכנון שע"ח- 18
מדד כושר התחרות של היצוא בישראל (במונחי שכר עבודה ביצוא). 19
הסקטור הציבורי בישראל- התפתחותו ומימונו. 20 השפעת התקציב על הביקוש המצרפי. 20 התמורות שחלו בתקציב המדינה. 21
מדיניות הרווחה. 21
סולם האקויולנציה:. 22
מסדר ההכנסות- 22
נטל המיסים בישראל. 23
מדיניות מוניטרית. 23
שער הריבית. 24
השפעת שער הריבית על שע"ח של מט"ח. 24
התפתחות המשק בפרספקטיבה היסטורית.
כלכלת ישראל החלה להתפתח עוד לפני קום המדינה.
1.                  התחלת התפתחותה הייתה עם הקמת "אוצר ההתיישבות היהודית" בשנת 1895 (בעל מניית היסוד של בל"ל) כשמטרתו התיישבות יהודים בא"י.
התנועה הציונית חשבה על הקמת מדינה ועל מנת שזה יקרה יש לבסס כלכלה חזקה. הדגש הראשון ניתן על חקלאות, ע"י תרומות שאספה התנועה הציונית נקנו קרקעות לחקלאות ולהתיישבות. אך יהדות הגולה עסקה במסחר ושירותים ומעט בחקלאות , ולכן על מנת לבנות מע' חקלאות מודרנית ויעילה, יש להפוך את הפירמידה המקצועית. הוקמו מפעלי השקיה מלאכותית- כך שלא נצטרך לסמוך על חקלאות "בעל" (חקלאות גשם), כך נתמודד עם שנת בצורת. לאחר מכן החלו לפתח את המשק המעורב (קיבוצים ומושבים) על מנת ליצור קיום הוסיפו משק חי, עיבוד תעשייתי וכו'.  ענף נוסף שהתפתח הוא ענף הפרדסנות שהיה בתקופה זו ענף רווחי. הוא הביא לידי כך        ש- 80% ממטבע חוץ של א"י המנדטורית הגיע ממכירת פרי הדר, דבר המאפשר התרחבות.
2.                  שנות ה- 30 , הגיעה עלייה ממדינות מרכז אירופה לא"י המנדטורית, 2
מאפייניה העיקריים של עלייה זו הם הון אנושי והון פיזי. כוח האדם היה משכיל ומקצועי ובעל אמצעי ייצור פיסיים (מכונות, ציוד, חו"ג) וכך החלה להתפתח במדינת ישראל תעשייה מודרנית בניגוד לעבודת המלאכה שהייתה קיימת עד אז. המשק היה דואלי, מצד אחד משק ערבי לא מפותח, בדומה למדינות המזה"ת ומצד שני משק ישראלי בעל תעשייה מודרנית יחסית.
3.                  מלחה"ע ה- 2 , עד לתקופה זו לא ניתן היה להטיל מכסים בתעשייה, היה קיים שוק חופשי שפעל לפי מדיניות "בדלת הפתוחה", מדיניות זו פגעה בתעשיית ארץ ישראל. מנגד עמדה התעשייה הבריטית המתקדמת. כלכלנים בעולם טענו שמדיניות הדלת הפתוחה אינה טובה, משום שקיימות "תעשיות ינקותא". יש לתת זמן להטיל מכסי מגן שיאפשרו לתעשייה להתפתח, לאחר מס' שנים צריך לבדוק האם התעשייה התפתחה או לא, אם לא יש לחסלה. מלחעה"ע ה- 2  סיפקה הגנה טבעית לתעשייה הישראלית כי אוניות אל יכלו לנסוע בחופשיות ובריטניה לא יכלה לסכן את אוניותיה בשליחת סחורות. באותו זמן, בריטניה הפכה להיות קניינית וצריכה אספקה ולכן קם בקהיר MESC מרכז האספקה של המזה"ת שסיפק אספקה לצבא הבריטי. בפעם הראשונה נוצר בישראל עודף מסחרי- עודף יצוא על יבוא וכתוצ' מכך הצטבר הרבה מט"ח (נוצרו יתרות ליש"ט) ולכן הפכו את הליש"ט ללירה ישראלית וכך נמנעה הדפסת כסף ונמנעה אינפלציה והמשק התייצב.
4.                  מלחמת השיחרור- ערב מלחמת השחרור, הישוב היהודי מונה 600 אלף איש ושטחו הוא לא יותר מ- 6-7%  משטחי א"י. עם פרוץ המלחמה החלו להדפיס כסף על מנת לקנות ולשם (התרומות לא הספיקו) ולכן החל תהליך אינפלציוני. במלחמה זו הייתה גם קליטת עלייה, פליטים ממדינות האיסלם וממחנות השמדה. כל העולים היו חסרי כל ומגיעים לארץ, האוכ' גדלה פי 3, אך המקורות נשארים זהים.   העולים החדשים אף היו חסרי השכלה ולכן נוצרים לחצים על הכלכלה עקב גידול הביקוש, והאינפלציה גדלה.                                                           הבעיות שנוצרו-                                                                                                           א. אינפלציה- כתוצ' מהעליה והגידול בביקוש.                                                                  ב.
חוסר הון / מקורות היוצר אבטלה המונית- הסיבה העיקרית היא מחסור במכונות                       וגורמי ייצור ומחסור בהון אנושי.                                                                                    ג.
משבר במאזן התשלומים- נוצר מאליו משום שאין מטבע חוץ. היה צורך לייבא את כל  מוצרי הייסוד, לכן המדינה הנהיגה את "משטר הצנע"- מכרו מוצרים במחירים ובכמויות   נמוכים.
5.                  מדיניות כלכלית חדשה-  החל מפברואר 1952, הממשלה היא קבועה בראשות בן גוריון והמשק בגר ולכן היה לקבוע מדיניות. מדיניות כלכלית זוהי נקיטת צעדים שבטווח הקצר פוגעת ברמת החיים על מנת שבטווח הארוך רמת החיים תעלה.
הצעדים של המדיניות הכלכלית החדשה:
1.                  קיצוצים ניכרים בתקציב המדינה תוך צמצום הגירעון.
2.                  צמצום / ביטול סובסידיות למוצרים חיוניים.                                                                                     עומק הסובסידיה= סובסידיה                                                                                                                 מחיר עלות                                                                         עד כה קיבלו העולים והתושבים תלושים לרכישת מוצרים בסיסיים ואת ההפרש מימנה הממשלה ע"י סובסידיה.  הסובסידיה הכבידה על התקציב ולכן היה חייב לצמצם את היקפה.
3.                  איסור גירעון  בתקציב המדינה- קיצוץ בתקציב וביטול הסובסידיות מחייב הפסקת הדפסת כסף, כלומר, בוטל השימוש בשטרי אוצר ומקרקעין, ששימשו כיסוי לכסף.
הממשלה –