דוד בן גוריון והקמת צה"ל , עבודה זו סוקרת את בנייתו הראשונית של הצבא ע"י דוד בן גוריון .מפירוק המחתרות, דרך הלבטים הפנימיים שנוצרו ועד יצירת השלד הראשוני של הצבא.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 3113
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

דוד בן גוריון והקמת צה"ל
1 947-1948
עבודה זו סוקרת את בנייתו הראשונית של הצבא ע"י דוד בן גוריון .מפירוק המחתרות, דרך הלבטים הפנימיים שנוצרו ועד יצירת השלד הראשוני של הצבא.
תוכן עניינים
הקדמה ..3
מינוי הרמטכ"ל -…5
התוכניות הראשונות של הקמת הצבא -..6
תוכנית הביניים של דוד בן גוריון 7
בניית המטכ"ל –8
ההחלטה על הקמת הצבא -…9
סיכום -11
ביבליוגרפיה –12
נספחים .12
הקדמה:
בעבודה זו נעסוק רבות באירגונים שפעלו בא"י טרם הקמתה,ובייחוד בארגון ההגנה. ולכן אביא סקירה קצרה על פועלו של ארגון "ההגנה":
ארגון ה"הגנה" הוקם ביוני 1920. החודשים הראשונים של אותה שנה היו סוערים מאוד בארץ-ישראל.
בתחילת חודש מרס באותה שנה הותקפה תל-חי ושישה ממגיניה נהרגו, ובראשם המפקד יוסף טרומפלדור. לאחר כמה שבועות פרצו מהומות דמים בירושלים-מאורעות תר"ף והיה ברור שאין לסמוך יתר על המידה על השלטון הבריטי שיגן על יהודים.
אירועים מסעירים אלה בחורף ובאביב 1920 זירזו את הפעולות שמטרתן היתה להניח את היסודות להקמת ארגון הגנה ארצי, עצמאי ומחתרתי של היישוב היהודי.
במהלך החודשים מאי-יוני (1920) התכנסה המועצה המורחבת של "השומר", והחליטה לפרק את הארגון, ולהעביר את הטיפול בנושאי הגנה וביטחון למפלגת הפועלים הגדולה דאז -אחדות העבודה. ועידתה של מפלגה זו שנתכנסה קיבלה על עצמה את העול הזה, בהניחה ששום גוף או מוסד אחר בארץ אינו מוכן ליטול באותה עת את האחריות לנושא הביטחון.
נקבע כי הוועד האחרון של "השומר", בצירוף אליהו גולומב, יהווה את הוועד הראשון של ה"הגנה".
החלטה זו, שנתקבלה בכ"ט בסיוון תר"ף (משפטים.6.20), הקימה למעשה את ארגון ה"הגנה".
מיד לאחר פרסום "הספר הלבן" הבריטי, במאי 1939, לפיו הוגבלה עליית יהודים לארץ-ישראל ומכירת קרקעות להתיישבות, החלה ה"הגנה" בפעילות נגד השלטון הבריטי. ה"הגנה" ארגנה פעולות מחאה שכללו הפגנות גדולות, הקמת מחסומים והתקפה על בנייני ממשלה.
הפעילות נגד הבריטים פסקה עם תחילת המלחמה וחודש לאחר סיומה עקב האכזבה מהמדיניות הבריטית. הבריטים דבקו במדיניות "הספר הלבן", אסרו על התיישבות יהודית בחלקים גדולים של הארץ וסרבו להגדיל את מספר אישורי העליה, למרות המספר הגדול של ניצולי השואה שהתרכזו במחנות העקורים.
המאבק התמקד בפעולות ההעפלה, התיישבות ופגיעה במוסדות השלטון הבריטי בארץ ישראל.
כל זה, כמובן, בנוסף למשימות הקבועות של ה"הגנה" לפעול לבטחון הישוב.
במסגרת המאבק חודשה ההעפלה הימית שהופסקה בחלק מתקופת המלחמה. בנוסף אורגנו הפגנות בארץ ובעולם. העלייה הפכה, בין השאר, לכלי במלחמה על דעת הקהל בעולם.
כמו כן,באחריות ה"הגנה" הוקמו עשרות ישובים חדשים שהתישבו בניגוד לחוק הקרקעות בכל אזורי הארץ.
למרות שהבריטים הגבירו את החיפושים והחמירו את העונשים, הם לא הצליחו למנוע רכישה, הברחה וייצור עצמי של נשק.
באוקטובר
1 945 הושג הסכם שיתוף פעולה בין ה"הגנה" והארגונים הפורשים, אצ"ל ולח"י, ונוסדה תנועת המרי העברי.
והוקמה מפקדה משותפת אשר היתה כפופה למוסדות הציונים המוסמכים ודאגה לתיאום הפעולות השונות נגד הבריטים.
שיתוף הפעולה נמשך עד יולי 1946.
במסגרת תנועת המרי העברי ביצעה ה"הגנה", בין השאר, את הפעולות הבאות:שחרור המעפילים מעתלית וליל הרכבות.
הלך הרוח קדם לתקופה שבה נעסוק: