הטלת מע"מ על מלכ"ר

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 7074
מספר מקורות 31

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא. 3
מיסוי מלכ"ר בהתאם לחוק מס ערך מוסף. 4
התייחסות פסיקת בתי המשפט למלכ"רים – כללי 5
מיסוי מוסדות ציבוריים – משפט משווה. 8
ארה"ב. 8
אנגליה. 8
מיסוי מס ערך מוסף של מלכ"רים – דיון נורמטיבי 10 קשיים וסוגיות במיסוי מלכ"רים.. 11
בסיס המס והרציונאל בנוהג המיסוי משפטים היקף פטור המיסוי למלכ"רים ושיקולי יעילות. 17
סיכום.. 19
ביבליוגרפיה. 21
מבוא
במסגרת חקיקת התאגידים, קבע המחוקק מגוון של דרכי התאגדות. דרכי התאגדות אלו נועדו להגשים תכליות שונות של ההתאגדות בהתאם לרצון המאגדים. עם זאת, הרציונאל בשיטות ההתאגדות אינו בא לידי ביטוי רק דיני החברות, אלא מתבטא גם באופן המיסוי של אותן צורות התאגדות. חקיקת המס מסדירה שיטות מיסוי שונות לשיטות התאגדות שונות, על מנת ליצור משטר מיסוי שיגשים את האינטרס הציבורי באופן בו יביא למיסוי הוגן, שוויוני ושעומד בקנה אחד עם מרקם החקיקה הכולל.
במסגרת עבודה זו אבקש לבחון את בסיס המיסוי של צורות התאגדות שונות לנוכח התחלית המונחת בבסיס הרציונאל של התאגיד. בעבודה זו אתייחס בעיקר לשוני בין הישויות המשפטיות הנובע מהיותן ישויות משפטיות שהוקמו במטרה טהורה של מקסום רווחים של בעלי המניות, כמו למשל חברה, לבין ישויות שהוקמו מטעמים פילנתרופים של עזרה וסיוע לא למטרות רווח, כמו למשל עמותות, שמעצם טבען ממוסות באופן שונה. בעבודה זו אצא מנקודת הנחה כי קיים שוני באופן המיסוי של הישויות המשפטיות לעיל, ואבקש לבחון מהו השוני בין עקרונות המיסוי של ישויות אלו, על מנת לענות על השאלה האם השוני בין האופן בו ממוסים התאגידים מגשים את הרציונאליים העומדים בבסיס התאגידים השונים.
בנוסף, ניכר כי השוני בין מיסוי התאגידים מהווה כר נרחב לתכנוני מס, במטרה נצל את השוני בין מיסוי התאגידים השונים וננסה לבחון כיצד מנוצלים השינויים בין התאגידים השונים.
בין היתר, הרקע לעבודה זו הינה העובדה של עליה מתמדת במקומו של "המגזר השלישי" במשק הישראלי, שמהווה שם כולל להתאגדויות שלא למטרת רווח, הפועלים לרווחת האוכלוסייה ואינם מהווים חלק מרשויות השלטון, וככאלו הם נהנים מכללי מיסוי שונים מאשר ארגונים למטרות רווח.
את עבודה זו אפתח בניתוח התייחסות חקיקת המס בישראל, שכפי שנראה, אינה עומדת לחלוטין בקנה אחד עם חקיקת התאגידים ולכן יש חוסר התאמה מסויים בין ההתייחסות לתאגיד בהתאם לחקיקת התאגידים לבין התייחסות לתאגיד במסגרת חקיקת המס. לא זו אף זו, כפי שנראה קיימת חוסר קוהרנטיות אף בין התייחסות מס ערך מוסף בין האופן בו מתייחסת פקודת מס הכנסה למאפייני התאגידים השונים. לאחר מכן אבקש לעבור ולבחון את היקף הפטור ממיסוי מלכ"רים בהתאם לחוק מס ערך מוסף, בד בבד עם ניתוח נורמטיבי להיקף הפטור והרציונאליים שבבסיסו.
לבסוף, אבקש להגיע למסקנה לגבי אופן מיסוי מוסדות שלא למטרת רווח.