אריסטו תולדות חייו אריסטו – הפילוסוף המפורסם ביותר של היוונים; נולד בעיר סטאגירא בשנת 384 לפסה"נ לאביו ניקומאכוס שהיה רופא המלך ממוקדון. הוריו מתו בעודנו נער, ובטרם מלאו לו שבע עשרה, יצא לאתונה לבית מדרשו של אפלטון ולמד שם עשרים שנה. לפי עדות רבים מסופרי יוון הקדמונים לא נהג אריסטו כבוד ראוי ברבו אפלטון, ביחוד בשנות חייו האחרונות, אז נעשו תלמידיו נעשו כתות כתות באשמת אריסטו.
אחרי מות אפלטון (348) עזב אריסטו את אתונה ולקח לאשה את פיתיאס, אחות אחד מנסיכי יוון. בשנת 343 קרא אותו פיליפוס מלך מוקדון לחצרו כדי שילמד את בנו אלכסנדר שהיה בן 13. אריסטו היה אהוב וחביב בעיני המלך ובנו בכל ימי שבתו עימהם, וגם אחרי כן היה אלכסנדר תומך בו בכל פעולותיו. דבר זה הוא מקור הספורים והאגדות הרבות שהתפשטו על היחס שהיה בין אלכסנדר ואריסטו והמכתבים שהריצו זה לזה (עי' יוסיפון פרק י"א וספר מוסרי הפילוסופים של חנניה הנוצרי, שער א' פי"ט ושער ב' פרק ד' ושער ג' פי"א). כאשר עזב אלכסנדר את ארץ מוקדון לרגל מלחמותיו עם הפרסיים, שב אריסטו לאתונה וייסד שם בית מדרש לתלמידים רבים שהתאספו אליו יום יום לשמוע את תורתו בפילוסופיה וחכמות אחרות. 13 שנה לימד שם, ובשנים האחרונות נקעה נפש אלכסנדר ממנו. גם האתוניים האשימוהו שהוא מחלל את כבוד אלוהיהם כאשר האשימו את סוקרטס, ולכן ברח משם לעיר Chalcis מת שם בשנת 322, בהיותו בן 58. ספריו אריסטו חיבר מספר רב מאוד של ספרים, רובם אבדו, ורבע מהם, והוא היותר נכבד שבספריו, הגיע לידינו. רוב הספרים שנשארו לדורות לא נסתיימו בידי אריסטו, אלא היו מפוזרים פרקים פרקים בלי סדר, ותלמידיו אספו את החומר וסדרוהו בסדר אשר לפנינו כיום. הסדר אינו מושלם: עניינים מפוזרים במקומות שונים, ודברים רבים נמצאים שלא במקומם. כל הספרים מתחלקים לפי תוכנם לשלשה חלקים: חכמת מה שאחר הטבע, או הפילוסופיה הראשונה הכוללת לפי שיטתו הפרטית של אריסטו גם את חכמת ההגיון; חכמת הטבע או הפילוסופיה השנייה, שבה עוסקים רוב ספרי אריסטו שהגיעו אלינו; תורת המוסר שבה כלולה לפי שיטת אריסטו גם תורת המדינה. שיטתו בפילוסופיה **ללא מקורות