תוכן עניינים
תוכן עניינים.. 1
הקדמה. 2
שיטת המחקר. 4
פרק ראשון: רקע תיאורטי- הטיולים ככלי לבניין האומה. 6
פרק שני: טיולים ביהודה ושומרון מראשית ההתיישבות הציונית. 8
סוף המאה התשע עשרה – שנות העשרים של המאה העשרים.. 9
שנות העשרים- עד קום המדינה. 12
קום המדינה- תום מלחמת ששת הימים.. 13
פרק שלישי: הטיולים ביהודה ושומרון בראי ההווה. 14
מקרה בוחן- חוג המטיילים "טיולי דוד ואחיקם". משפטים הרקע
להקמת חוג המטיילים.. 16
אופי הטיולים.. 19
סיכונים ביטחוניים- מקרה בוחן 20 המניעים לטיולים.. 22
סיכום ומסקנות.
5 רשימת מקורות. 27
הקדמה בעבודה זו אבחן את נוהג הטיולים ביהודה ושומרון, תוך התמקדות בחוג המטיילים "טיולי דוד ואחיקם" כמקרה בוחן לנוהג זה כיום. את נושא המחקר בחרתי לאחר שנתקלתי בכתבתו של עקיבא נוביק במוסף "24 שעות" של העיתון ידיעות אחרונות שעסקה בנוהג הטיולים והסכנות הכרוכות בו. כתבה זו עוררה את סקרנותי להמשיך ולבדוק את הדברים, וכך הגעתי לסיפור הירצחם של דוד רובין ואחיקם עמיחי שחשף אותי לחוג המטיילים שהוקם לזכרם ונחשב לחוג מטיילים מוביל.
בראשית הדרך ביקשתי לבחון את הסיכונים הכרוכים, האנשים שלוקחים חלק, והכוחות המניעים העומדים מאחורי הטיולים המאורגנים. בתחילת עבודתי נחשפתי בסיסמה המופיעה בלוח הזמנים של חוג המטיילים "טיולי דוד ואחיקם", 'במקום בו יעבור המטייל היהודי שם יעבור הגבול היהודי'. סיסמה זו בעלת דמיון לדבר האל ליהושע בן נון בספר 'דברים' עוררה את סקרנותי לבחינת המניעים לטיולים כיום, במטרה להבין האם אלה מהווים כהגשמה מודרנית של ההבטחה האלוהית לאברהם, יצחק ויעקב ובאה לידי הגשמה על ידי יהושע בן נון בספר 'דברים', פרק א' פסוקים א-ו. המשך קריאת לוח הזמנים של חוג המטיילים, שהגיע אלי לתיבת הדואר האלקטרוני, חידד יותר את הקישור בין הטיולים כיום לממד ההגשמה המודרנית של ההבטחה האלוהית:
אחיקם ודוד נפלו במלחמת כיבוש הארץ ונטמנו באדמה שכל כך אהבו, אדמת ירושלים עיר הקודש. לא לחינם הם נקברו סמוך לקברו של גנדי, שלימדנו אהבת ארץ ישראל מהי והיה נוהג לומר לנוער: "תמשיכו לטייל בנקיקים ובסדקים של ארצנו המדהימה. אך, תלכו יחפים כי אתם דורכים על הפסוקים" עם כל המשתמע מכך.
אחיקם ודוד הלכו אחר צווי הפסוקים כדי להבטיח ש"כל המקום בו תדרוך כף רגלנו יהיה לנחלה" הם הלכו לחוש את רוחם של קנאי ולוחמי בר כוכבא במערת טור א-צפא ושם נפלו כלוחמים בקנאתם לשם האל ולשם ארץ ישראל שכל כך אהבו. דמיהם נספגו באדמת אהבתם (הדגשה שלי, ט.ק).
כך הרחבתי את מטרות המחקר, מלבד בחינה כללית של נוהג הטיולים אבקש לבחון את מניעי הנוהג, מהן הסיבות לטיולים בגינן מטיילים באזורים אלה והאם חל שינוי במניעים מראשית ההתיישבות הציונית בפלשתינה בסוף המאה ה-19 ועד ליום זה. שאלת העל של המחקר מתמקדת אם כן בבחינת הסיבות שמייחסים המטיילים לטיולים באזורים אלה וכן בהצגת הנוהג כיום, משמע מה אופיים של הטיולים כיום ביהודה ושומרון, ומה הם המניעים לטיולים באזורים אלה? השערתי היא כי עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל נוהג הטיולים באזורי יהודה, שומרון ועזה התמקד בפן ההיסטורי במטרה לבסס הלאומיות היהודית בארץ ישראל, מיקוד זה לא השתנה באופן מהותי עד היום. התנועה הציונית כתנועה חילונית עשתה שימוש בכתבי הקודש היהודיים במטרה לבסס את הלאומיות היהודית.
אותם המטיילים הגיעו לאזורים אלה במטרה ליצור זיקה היסטורית יהודית בין ארץ ישראל לעבר המפואר בארץ תוך השענות לא דתית על כתבי התנ"ך. עד קום המדינה (1948) טיילו יהודים באזורים אלה ללא הקשר פוליטי או דתי, אלא מתוך זיקה היסטורית לאזורים אלה, כאשר המניע הינו מניע לאומי. עם השיבה ל"חבלי אבות", לאחר מלחמת ששת הימים (1967) החלה לאפוף את החברה בישראל "משיחיות כנענית" אשר תרמה להוספת הפן הדתי לטיולים בשטחי יהודה ושומרון. אם מתחילת המאה העשרים הטיולים באזורים אלה היו מנותקים מהקשרם הדתי ויותר ממוקדים בהקשר ההיסטורי, הרי שלאחר מלחמה זו ההקשר הדתי החל לתפוס יותר מקום. לאחר המלחמה וביתר שאת משנות ה- 80 הטיולים באזורים אלה החלו לקבל צביון פוליטי כך שאלה בעלי השקפה דתית יותר נטו לטייל ולחיות באזורים אלה, כך גבר הממד הדתי. במחקר אבקש להצביע על רצף היסטורי לטיולים באזורי יהודה ושומרון, בחלוף השנים חל שינוי קל כך שלאחר מלחמת ששת הימים הטיולים באזורים אלה החלו לקבל צביון פוליטי. לאור המחלוקת שגברה ביתר שאת בחלוף השנים החלו יותר אנשים דתיים לקחת חלק בטיולים אלה, כך גבר הממד הדתי בטיולים שבא לידי בסוג של הגשמה מודרנית של ההבטחה האלוהית כפי שבאה לידי ביטוי בספר 'דברים'. מלבד זאת השערתי היא כי קיימות סיבות נוספות להצטרפות לטיולים: נופים מרהיבים, לאומיות, היסטוריה ועוד.