עבודה בנושא המאבק בפורנוגרפיה במסגרת קורס תורת המשפט על ידי מספר תעודת זהות: שנה"ל תשע"ב,                                                                                       סמסטר א' חופש הביטוי נחשב לזכות בסיסית של האדם ולכן, הוא מעוגן במדינת ישראל במסגרת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992 באופן הנותן לו מעמד חוקי על – חוקתי. לעתים, קיימת התנגשות בין חופש הביטוי לזכויות אחרות ולכן, הוא מוגבל על ידי חוקים שונים וקיים דיון לגבי גבולותיו. התנגשות זו באה לידי ביטוי במקרה של הפורנוגרפיה, כאשר נפגעים טובת הכלל, זכויות וערכים אחרים, כגון פגיעה במעמדן ובכבודן של הנשים.
דיון בנושא נערך בעקבות הסירוב לאשר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל על ידי מועצה לביקורת סרטים בישראל לאור התוכן הארוטי המצוי בו בשילוב ההמלצה לצנזר קטעים מהסרט בטרם תאושר ההקרנה. בעקבות הסירוב וההמלצה לצנזר את הסרט או קטעים ממנו, החברה שהפיצה את הסרט, חברת סטיישן פילם בע"מ, פנתה לבג"צ. על פי דעת רוב השופטים במסגרת פרשת סטיישן פילם בע"מ נקבע, כי הביטוי הפורנוגרפי הנו חוקי ומוצדק בישראל בחסות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. עם זאת, יש לאזן בין חופש הביטוי באמצעות הגבלות במקרים בהם ישנה התנגשות של ביטויי תועבה, כאשר ישנה פגיעה חמורה ברגשות הציבור באופן המזעזע את סף הסובלנות ההדדית. קרי, הפורנוגרפיה בסרטי הקולנוע מוגנת כזכות על – חוקתית על ידי חופש הביטוי במסגרת חוק היסוד. בהתאם לכך, יש צורך בפגיעה קשה, חמורה ורצינית על מנת להצדיק הגבלה של זכות זו –