החקלאות במצרים תוכן העניינים                                                                                                                               עמוד מבוא …         3
פרק 1: התפתחות החקלאות       9-4
            1.1
סקירה לאורך שנים —         4
            1.2
הרפורמה האגררית —       6-5
            1.3
התפתחות ההשקיה —       8-6
                     1.3.1
שיטות ההשקיה …         6
                     1.3.2
מתקני השקיה –       7-6
                     1.3.3
בניית סכרים -..       8-7
            1.4
שימוש בדשנים .         8
            1.5
כיבוש הקרקע …         9
פרק 2: ענפים חקלאיים -.     12-10             2.1
כותנה     11-10                      2.1.1
בעיות בכותנה -.        11
            2.2
חיטה        11
            2.3
אורז .        11
            2.4
קנה סוכר —     12-11
            2.5
גידולים אחרים .        12
            2.6
דייג …        12
            2.7
משק חי –..        12
פרק 3: ייבוא וייצוא –..     14-13
            3.1
הרכב הייצוא –        13
            3.2
הצטרפות המגזר הפרטי –        14
            3.3
הסכם GATT …        14
פרק 4: סיכום –        משפטים ביבליוגרפיה   –        16
נספחים                                                                                                                                                 19-17
            נספח א: מתקני השקיה —        17
            נספח ב: מפת שימושי קרקע חקלאיים –        18
נספח ג: יבוא וייצוא חקלאי באלפי טון בשנים 1990-1994 -.        19
מבוא
בטרם נדון על החקלאות שומה עלינו להכיר את מצרים: 95% משטחה הם מדבר לא מיושב. 99% מאוכלוסיית מצרים חיה בעמק הדלתא הירוק והפורה. חייו של עמק הדלתא תלויים בנהר הנילוס שהוא מקור המים העיקרי של מצרים.
האיזור המיושב של מצרים אינו אלא רצועה צרה ומתפתלת. שטחה של כל הרצועה הוא כ-35,000 קמ"ר, והיא משתרעת משני צדי הנילוס, הזורם מדרום לצפון. רוחב הרצועה בדרום (מצרים העליונה) אינו עולה על משפטים-2 ק"מ. מצפון לקהיר (מצרים התחתונה) הנילוס מתפצל לזרועות רבות ויוצר דלתא רחבה שצורתה משולש ורוחבה המירבי לאורך החוף כ- משפטים0 ק"מ.
מצרים היא המדינה הערבית המאוכלסת ביותר, עם כ־ 80 מיליון אנשים. כמעט כל האוכלוסייה מתרכזת לאורך הנילוס, במיוחד באלכסנדריה ובקהיר ולאורך הדלתא בקרבת תעלת סואץ. למעשה, כמעט כל האוכלוסייה מרוכזת ב-2% משטח המדינה (כ-20 אלף קמ"ר מתוך כמיליון קמ"ר!), ולפיכך עמק הנילוס הוא אחד האזורים הצפופים בעולם. כיוון שהסיכוי לפתח את שטחי המדבריות ממערב וממזרח לעמק הנילוס קטנים בשל האקלים הקשה השורר בהם, משקיעה ממשלת מצרים מאמצים רבים בפיתוח סיני, ובהמרצת התושבים לעבור לשם.
היות והשטח הניתן לשימוש בחקלאות מאוד מצומצם נסקור את האקלים אשר ממנו מושפעים הגידולים החקלאיים: מצרים שוכנת באזור סוב-טרופי בעל אקלים יבש, עונות הקיץ חמות והחורפים מתונים. ברוב שטחה של מצרים כולל קהיר, כמות הגשמים מועטה, מלבד בצפון – איזור הדלתא וחוף הים התיכון, בהם כמות המשקעים השנתית מגיעה לכ- 220 מ"מ בשנה. לכן, רוב צריכת המים של המדינה מתבסס על נהר הנילוס, המהווה מקור אספקת המים העיקרי לצורכי ההשקיה בחקלאות.
מספר בעיות המקשים על החקלאות הם: השטח המצומצם שנותר לחקלאות, מקורות וצורת השקיה ועוד אשר עליהם אעמוד בהמשך.
הכלכלה במצרים מתבססת בעיקרה על תעשייה, חקלאות (מקור הפרנסה של רוב התושבים), תיירות ומוצרים המבוססים על נפט וגז טבעי מהמאגרים הגדולים הנמצאים בתחומה. בנוסף לכך יש בה מרבצים של פוספטים, מנגן, אורניום, אבן גיר וגבס.
החקלאות תורמת 16% מהתוצר הלאומי הגולמי ומעסיקה 40% בקירוב מכוח העבודה במשק. רק כ- 2% בלבד משטחה של מצרים ניתנים לעיבוד חקלאי, רובם בהשקיה. הגידולים העיקריים הם: כותנה, אורז, תירס, חיטה, קטניות, פירות, ירקות, משק חי כגון: בקר, תאואים, כבשים ועזים, ענף נוסף חשוב הוא הדיג.
בהמשך אפרט יותר על גידולים אלו.