שיעור ראשון       26/10/2011                             דמוקרטיות ודיקטטורות: פוליטיקה השוואתית- קורס 10660 פרק
1 : ממשל ופוליטיקה     (מצגת 1)                                                                                                       פרק 1 : פוליטיקה השוואתית/ הייג רוד והרופ מרטין "עימות טהור הוא מלחמה, שיתוף פעולה טהור הוא אהבת אמת. פוליטיקה היא תערובת של שניהם." פוליטיקה:
הגדרה של פוליטיקה: פעילות שבאמצעותה מגיעות קבוצות להחלטות משותפות מחייבות בדרך של ניסיון ליישב מחלוקות בין חבריהן.
—                 הפילוסוף היווני אריסטו טען כי "האדם בעל חיים מדיני על פי הטבע. כוונתו בכך היתה לא רק שהפוליטיקה היא בלתי נמנעת, אלא גם שהיא הפעילות האנושית הנעלה ביותר, המאפיין המְבָדֵל אותנו באורח החד ביותר מהמינים האחרים. לדעת אריסטו בני אדם נותנים ביטוי לאופיים כיצורים תבוניים ומוסריים אך ורק בדרך של השתתפות בקהילה פוליטית.
הפוליטיקה, טען, היא תכליתנו. —                 פוליטיקה היא פעילות משותפת שמעורבים בה בני אדם המסכימים לחברות משותפת או לכל הפחות מכירים בגורל משותף. פוליטיקה כרוכה בפישור בין מגוון ראשוני של דעות ואינטרסים בדרך של דיון. החלטות פוליטיות מִתרגמות למדיניות סמכותית של קבוצה, המחייבת חברים להסכמים המיושמים בכוח, אם יש צורך. היבטי הפוליטיקה מייקל לאבר: מה שמתקבל הוא אפוא תמונה של רב-צדדיות הפוליטיקה. הנושא כרוך באינטרסים משותפים ומתחרים כאחד, בתקשורת ובכוח כאחד, ובקבלת החלטות ובביצוען כאחד. מהותה של הפוליטיקה טמונה בפעולת הגומלין בין ממדים אלה. "עימות טהור הוא מלחמה" כתב לאבר; "שיתוף פעולה טהור הוא אהבת אמת. פוליטיקה היא תערובת של שניהם" ממשל:
—            הגדרה של ממשל: ממשל כולל מוסדות המופקדים על קבלת החלטות קיבוציות למען החברה. במשמעותו הצרה יותר ממשל מתייחס לדרג הפוליטי העליון במוסדות כאלה. בלשון עממית הממשל מציין רק את הרמה הגבוהה ביותר של מינויים פוליטיים:
נשיאים, ראשי ממשלות ושרים בפסגת השלטון.
טיעונים בזכות הממשל:
—            תומס הובס: הממשל מספק לנו הגנה מפגיעה שאלמלא הוא היינו גורמים זה לזה בחתירתנו לרווח ולתהילה. בהעניקנו לממשל מונופול על הכוח אנו הופכים אנרכיה לסדר, מבטיחים לא רק שלום, אלא גם את ההזדמנות לפריחתו של המאמץ, ולאמיתו של דבר את ההזדמנות לשיתוף הפעולה של בני אדם.היעילות שתושג באמצעות קביעת דרך מקובלת לקבלת החלטות ולאכיפתן.
סיווג ממשלים: כיצד מסווגים ממשלים בפוליטיקה השוואתית? —            סמואל פיליפס הנטינגטון: "שמשטרים פוליטיים לעולם לא יתאימו בדיוק למשבצות מוגדרות שכלית, וכל שיטת סיווג חייבת להשלים עם קיומם של מקרים דו-משמעיים, גבוליים ומעורבים." סיווג ממשלים על פי אריסטו:
—                 נפתח בסיווג המשפיע ביותר שהומצא אי-פעם: ניתוח משפטים8 ערי-מדינה ביוון העתיקה שערך אריסטו. אלה היו קהילות קטנות שהציגו מגוון רחב של צורות שלטון. ערי-מדינה אלה סיפקו לאריסטו מעבדה אידיאלית כדי לבחון איזה סוג שיטה סיפק את מה שהוא חיפש בממשל: כלומר, שילוב מיטבי של יציבות ויעילות. שלטון  בידי צורה יחיד מעטים רבים אמיתי מלוכה אריסטוקרטיה פוליטאה מסולף עריצות אוליגרכיה דמוקרטיה —            אנו מבחינים בין דמוקרטיות ליברליות, דמוקרטיות לא ליברליות ומשטרים אוטוריטריים דמוקרטיות ליברליות דמוקרטיות לא ליברליות משטרים אוטוריטאריים דמוקרטיה ליברלית : ממשל ייצוגי ומוגבל הפועל באמצעות חוק מספק מסגרת מקובלת לתחרות  פוליטית; בחירות סדירות מבוססות על זכות בחירה כמעט כללית והן חופשיות והוגנות; כיבוד זכויות הפרט, לרבות חופש ביטוי והתכנסות. דמוקרטיה לא ליברלית : מנהיגים נבחרים בזיוף מינימלי או בלי זיוף ספירת הקולות, ואולם, השליטים מנצלים את מעמדם כדי למנוע תחרות הוגנת; כדי לערער את ביטחונם של מתנגדים אפשריים מתערבים השליטים בשלטון החוק, בתקשורת ובכלכלה; ההגנה על זכויות הפרט רופפת והרשות השופטת חלשה. משטרים אוטוריטריים :שליטים עומדים מעל החוק ופטורים מאחריותיות כלפי העם; אמצעי התקשורת מבוקרים או מפוחדים; השתתפות פוליטית מוגבלת בדרך כלל ואינה זוכה לעידוד, להפך, ואולם, הצורך בהסכמים שבשתיקה עם בעלי אדמות, עם תעשיינים או עם מנהיגי דת מרסן לא אחת את כוחם של השליטים. במדינות הטוטליטריות של המאה ה-20 ההשתתפות היתה חובה אך מבוקרת, שכן הממשל חתר לשליטה מוחלטת על החברה, שנומקה באידאולוגיה שחתרה לשנות הן את החברה והן את טבע האדם; משטרים אלה נשענו בעיקר על חברי מפלגה, על משטרה חשאית. משילות:
הגדרה למשילות- הפעילות של קבלת החלטות קיבוציות, משימה שבה ייתכן שמוסדות הממשל אינם ממלאים תפקיד ראשי או אפילו תפקיד כלשהו. ביחסים בין-לאומיים סוגיות רבות מיושבות במשא ומתן: משילות בלא ממשל.
—            המונח מעודד אותנו להתמקד במגוון רחב של שחקנים העוסקים ברגולציה של חברות בנות-זמננו.
שחקנים אלה, תלוי במגזר המסוים, עשויים לכלול מעסיקים, איגודים מקצועיים, הרשות השופטת, עובדים מקצועיים, עיתונאים ואפילו אנשי אקדמיה.   —            משילות, במובן של משימת ניהול חברות מורכבות, כרוכה בתיאום בין גופים במגזר הפרטי והציבורי כאחד; זוהי היכולת לגרום לכך שדברים יבוצעו בלי היכולת להורות על ביצועם. המשילות מציבה את הממשל כאחד השחקנים ברשת ולא כגוף שלו שליטה ישירה על מנופי העצמה. —            כיוון שמשילות עניינה בפעילות השליטה, היא היתה למושג המועדף כאשר בוחנים את איכות השלטון ואת יעילותו. במסגרת זו משילות עניינה במה שממשלים עושים ובאיכות העשייה. —            ההתמקדות כאן היא במדיניות הממשל, בפעילויותיו ובהישגיו, ולא בארגונו הפנימי או באספקה ישירה של מוצרים ושירותים. —            כללים בלא שליטים, של סדר בלא הוראות, של היגוי בלא חתירה, של שלטון בלא ממשל, במילה אחת: משילות. כוח: הגדרה של כוח: היכולת לחולל תוצאות (effects) מכוונות. המושג משמש אפוא לא אחת כמילה נרדפת להשפעה (influence), כדי לציין את ההשפעה החזקה (impact) (בלא הבדל מהי דרך הפעלתה) של שחקן אחד על אחר. אך המילה משמשת גם במדויק יותר לציון הצורות התקיפות יותר של השפעה: איומים, למשל.
—            במובנו הכללי כוח הוא פשוט היכולת לחולל תוצאות מכוונות. לפיכך, ככל שיכולתנו לקבוע את גורלנו רבה יותר, כן הכוח שבידנו רב יותר.   —            טלקוט פרסונס: פירש כוח כיכולתו של ממשל להפעיל את אזרחיו כדי להשיג מטרות קיבוציות כמו סדר והגנת הסביבה. פרסונס ראה בכוח פוליטי משאב קיבוצי רצוי המאפשר לשליטים ליישם את האינטרס המשותף —חנה ארנדט:
הגדירה כוח "לא רק היכולת לפעול, אלא גם היכולת לפעול בשיתוף".לקבוצה שחבריה מוכנים לפעול יחד יש כוח רב יותר – יכולת מוגברת להשיג מטרות – מאשר לקבוצה שחשדנות ועימות שוררים בה. —להיות בשלטון פירושו להיות מוסמך בידי חברי הקבוצה לחתור ליעדים משותפים. ארדנט ראתה אפוא כוח ואלימות כאויבים ולא כאחים. —כוח אינו רק משימה טכנית של יישום חזון המשותף לחברה שלמה. הוא גם מאבק על מהות המטרות שיש לחתור אליהן.
—במידה רבה כוח הוא היכולת להשיג את מבוקשך ולכפות את דעותיך, אם בכוח ואם בשכנוע. כלומר, שחקן אחד מפעיל כוח על אחרים. בהגדרתו המפורסמת של דאל, כוח הוא עניין של שכנוע בני אדם לעשות מה שאחרת לא היו עושים.
—            עד עתה הצגנו כוח כיחסי השפעה: כוח כהשפעות המכוונות של שחקן אחד על אחר. אך השפעה חזקה זו יכולה כמובן לפעול באמצעים שונים, הפועלים לא אחת יחד. מכשירי הכוח כוללים אלימות (או לעתים קרובות יותר רק איום בה), שכנוע, משא ומתן ונאמנות. סמכות ולגיטימיות: הגדרה של סמכות:
הזכות למשול. סמכות יוצרת את כוחה שלה כל עוד בני אדם מסכימים שלמחזיק בסמכות הזכות לקבל החלטות.
—                           מקס ובר: טען כי ביחסי סמכות הנמשלים מיישמים פקודה כאילו אימצו אותה באורח ספונטני, לשם עצמה. אולם סמכות היא עדיין יותר מציות מרצון. לא תמיד הכרה בסמכות שליטים פירושה הסכמה עם החלטותיהם; אין פירושה אלא הסכמה לזכותם לקבל החלטות ולחובתך שלך לציית. סמכות מסורתית סמכות רציונאלית חוקית סמכות כריזמטית סיווג הסמכויות עפ"י וובר סמכות מסורתית —  שליטים מסורתיים אינם צריכים להצדיק את מעמדם; אדרבה, ציות נדרש כחלק מהסדר הטבעי. עצם הדרישה לצידוק נוסף תהיה קריאת תיגר על המסורת. סמכות מסורתית היא בדרך כלל הרחבה של – סמכות האב. —  כאשר מערכות פוליטיות שלמות פועלות על יסוד עיקרון זה של סמכות מסורתית, הן מכונות משטר פטרימוניאלי.* * משטר פטרימונאלי:משטר (העובר בירושה) מחוזק באמצעות חלוקת משאבים על בסיס אישי ולא על בסיס שלטון-נשלטים. הנשיא הוא דמות אב למשפחה הלאומית, הממלא תפקיד ראשי, המאשר יחסים של אי-שוויון. סמכות כריזמטית —  בניגוד לנאמנות המסורתית שיסודותיה בעבר, סמכות כריזמטית בזה להיסטוריה. הנביא הכריזמטי מביט קדימה, בשכנעו את חסידיו שהארץ המובטחת היא בהישג יד. למנהיגים כאלה נשמעים משום שהם מעוררים השראה בקרב חסידיהם, המייחסים למושיעם תכונות מיוחדות ואפילו על-טבעיות. —   המושג מציין כיצד תופסים חסידיו של מנהיג דמויות כאלה: כמעוררי השראה, כעשויים לבלי חת וכיחידי סגולה. לכן אין טעם לחפש תכונות אישיות מובהקות של מנהיגים כריזמטיים. —  באורח אופייני, מנהיגים כריזמטיים מופיעים בעתות משבר ותהפוכה. ישו הנוצרי, מהטמה גנדרי, מרטין לותר קינג ואדולף היטלר הם דוגמאות לכך. אולם היסוד לסמכות כריזמטית של יחיד הוא גם נקודת התורפה שלו. סמכות כריזמטית היא קצרת ימים: היא נמוגה, אם יחד עם המנהיג המסוים ואם עם העברתה למבנה קבוע יותר. תהליך העברה זה נקרא רוטיניזציה של הכריזמה.* * רוטיניזציה של הכריזמה: תהליך שבאמצעותו מועברת הסמכות האישית של מנהיג מעורר השראה לכהונה קבועה או למוסד קבוע. סמכות רציונלית-חוקית —כאן הציות מקורו בחוקים ולא ביחידים, והתוצאה היא ממשל המבוסס על תקנות ולא על מסורת או על כריזמה. סמכות רציונלית-חוקית טבועה בתפקיד או בעמדה, לא באדם מסוים. משום שהיא נגזרת מהמשרה ולא מהאדם אנו יכולים לדבר על נושאי משרה "החורגים מסמכותם". קביעת היקף הסמכות של נושא משרה מגלה את גבולותיה וכך נותנת הזדמנות לתיקון המעוות. בדרך זו משמשת סמכות זו יסוד לזכויות הפרט. —ובר העריך שהסמכות הרציונלית-חוקית תהיה בהדרגה לזו השלטת בעולם המודרני, הן בתחום הפוליטי והן מעבר לו. הגדרה לגיטימיות (מערכת שלטונית לגיטימית):מערכת המבוססת על סמכות: כלומר, מי שכפופים לשלטונה מכירים בזכותה לקבל החלטות.
—  לגיטימיות היא הרבה יותר מחוקיות גרידא. חוקיות היא עניין טכני. היא מציינת אם חוק נחקק כהלכה – דהיינו בהתאם לנהלים סדירים.
לעומת זאת, לגיטימיות היא מושג רחב ופוליטי יותר. היא מתייחסת לשאלה אם בני אדם מקבלים את תוקף חוק מסוים או מערכת פוליטית מסוימת ככללה. מדינה וריבונות הגדרה של מדינה:קהילה פוליטית שכוננה אוכלוסייה טריטוריאלית הכפופה לממשל אחד.
—                 העולם מחולק למדינות נפרדות המהוות, בזכות הכרה הדדית ופעולת גומלין, את המערכת הבין-לאומית.
—                 המדינה היא מוסד ייחודי העומד מעל כל הארגונים האחרים בחברה. היא לבדה טוענת לא רק ליכולת אלא גם לזכות להשתמש בכוח. כפי שציין ובר, המאפיין של המדינה הוא שילוב של כוח וסמכות: "מדינה היא קהילה אנושית הטוענת  למונופול על השימוש הלגיטימי בכוח פיזי בטריטוריה נתונה" הגדרה של ריבונות:המקור הבסיסי של הסמכות בחברה. הריבון הוא מקבל ההחלטות העליון והסופי בקהילה.
—  תפיסת הריבונות, כפי שפיתח אותה הפילוסוף הצרפתי ז'ן בודן מציינת את הסמכות הבלתי מוגבלת והבלתי מחולקת לחוקק חוקים. —  המשפטן הבריטי ויליאם בלקסטון טען אף הוא כי "יש וחייבת להיות בכל מדינה סמכות עליונה, שאי אפשר לעמוד בפניה, מוחלטת ובלתי מרוסנת שבה שוכנת זכות הריבונות".
הגדרה של ריבונות פנימית וריבונות חיצונית:
—ריבונות פנימית מציינת את הסמכות לחוקק חוקים בתחומי טריטוריה. —ריבונות חיצונית מציינת את ההכרה הבין-לאומית בסמכות השיפוטית הטריטוריאלית של הריבון. —ריבונות חיצונית חשובה משום שהיא מאפשרת למדינה לתבוע זכות הן להסדיר עניינים בתחומיה והן להשתתף כחברה מקובלת בסדר הבין-לאומי.
כך חיזקה התפתחות המערכת הבין-לאומית את סמכות המדינות בתחום הפנימי. אומות ולאומיות הגדרה של אומה:אפשר לומר על חלק מבני המין האנושי שהם מהווים אומה אם הם מאוחדים בינם לבין עצמם ברגשי אהדה משותפים… הגורמים להם לשתף פעולה זה עם זה ביתר רצון מאשר עם בני אדם אחרים, לרצות להיות כפופים לממשל אחד ולרצות שיהיה זה ממשל שלהם בעצמם, או של חלק מהם באורח בלעדי.
—  אומות הן עמים שלהם מולדת. הקשר בין אומה ומקום הוא גורם אחד המבדל אומה משבט או מקבוצה אתנית. שבט יכול בנקל להעביר את ביתו, אך אומה נשארת כבולה למולדתה, המשנה צורה בעיקר בשל התרחבות או התכווצות. —  כאשר קבוצה טוענת שהיא אומה, היא מכריזה על זכות להגדרה עצמית במולדתה. היא חותרת לריבונות על –