עוד בעת העתיקה חוסר יכולת של אישה ללדת ילד היוותה קושי שגרם לאישה צער ופגיעה משמעותית באיכות חייה, ובעבר אף לעיתים היה מלווה בפגיעה מבחינת המעמד החברתי.
במסגרת הדת היהודית, כמו גם במסגרת דתות אחרות, הולדת ילד הינה שליחות ולעיתים אף עולה לכדי תכליתה של האישה, לנוכח הצורך להמשיך את השושלת ולהבטיח את גדילת העם כמפתח להישרדותו. על כן, מעמדה של אישה וההגשמה העצמית שלה באה לידי ביטוי בפוריות שלה. מעבר לכך, ניכר כי גם ברמה האישית, הצורך והרצון להוליד ילדים, לגדלם ולחנכם מושרש ברצונותיו הפנימיים הבסיסיים ביותר של רוב האנשים, אשר חשים כי הולדה, גידול וחינוך ילדים הינו שלב אליו הם כמהים להגיע, כמו כן בא לידי ביטוי הידיעה של כל אדם ויום יבוא והוא יצטרך את עזרם ילדיו על מנת שאלו יזינו אותו ויתמכו בו בזקנתו.
לאור האמור לעיל, מאז ומעולם ישנם ניסיונות למצוא דרכים להגדיל את הפוריות ואת היכולת להוליד ילדים. במסגרת הרפואה המודרנית חלו בעשורים האחרונים התפתחויות מרחיקות לכת בשיפור רמת הפריון הן של נשים והן של גברים באמצעות הרפואה המודרנית, עובדה שצמצמה באופן ניכר את כמות הזוגות שאינם יכולים להביא לעולם ילדים. אחד מהפתרונות הידועים הוא הפריה מלאכותית, במסגרתה הליך ההפריה של הביצה, אשר מהווה לעיתים קרובות את אחד המכשולים עיקריים בכניסה להריון מתבצע מחוץ לגוף האישה באופן מלאכותי והביצית המופרת מושתלת בגופה של האישה.
עם זאת, לעיתים ישנם נשים שאין להן כל יכולת לגדל עובר ברחמן ולכן גם הפריה מלאכותית אינה יכולה להוות פתרון רפואית בשבילן להולדת ילד. במקרים כאלו לעיתים האפשרות היחידה של ההורים לגדל ילד הינה או לאמץ או להיעזר באם פונדקאית.
האם הפונדקאית, או כשמה בחקיקה הישראלית "אם נושאת" אמורה לשמש כמעיין "אפסניה" לעובר על מנת שזו תישא אותו בתקופת ההיריון במקום האם העקרה. יאמר כי כשמדובר על אם פונדקאית ניתן לאפיין שני מקרים שונים: הראשון, מצב בו מושתלת באם הפונדקאית ביצית מופרת של האב והאם, והמטען הגנטי של הילד אינו קשור לאם; שנית, מצב בו האם הפונדקאית נושאת ביצית שלה שהופרתה בזרע של האב, כלומר בין האם המיועדת לעובר לא יהיה קשר דם. שימוש באם פונדקאית קיבל לעיתים קונוטציות שליליות לגבי האם הנושאת, ככל הנראה בין היתר מכיוון שבעת העתיקה נהוג היה שבמקרה שאישה לא יכולה הייתה להוליד ילדים לבעלה, אז האם הפונדקאית הייתה השפחה של הבעל והיא ילדה לו ילדים. ברי כי במקרה זה אין מדובר באם פונדקאית כפי שאנו מכירים את המונח כיום, אלא באם חילופית במקום אשתו של הבעל.
לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות אשר הרחיבו באופן ניכר את האפשרות להיעזר באם פונדקאית, החלו לעלות סוגיות שונות בנוגע לשימוש באם פונדקאית, אשר הצביעו על כך כי שימוש באם פונדקאית מעלה שאלות אתיות, מוסריות וחוקיות לגבי השימוש והסדרת העזרות באם פונדקאית.
בין השאלות העולות ניתן למנות את שאלת תוקפו של הסכם בין ההורים לאם הפונדקאית והאם מדובר בהסכם תקף ? האם הוא פוגע בתקנת הציבור והאם יש צורך לפקח על התהליך ? השאלה האם יש להתיר תשלום לאם הפונדקאית, לנוכח החשש שנשים ישוכנעו לשמש כנשים פונדקאיות תמורת בצע כסף, מצב שאינו רצוי מבחינה מוסרית וחברתית ? מה מעמד הילד וכיצד מסדירים את רישומו כילד של ההורים המיועדים ? מה קורה אם האם הפונדקאית מתחרטת ורוצה את הילד לעצמה והאם יש מקום להגן על האם הפונדקאית ? לאור האמור לעיל ניכר כי שימוש באם פונדקאית מצריך התערבות של המחוקק על מנת ליצור הסדרה אשר תעמוד בקנה אחד עם תקנת הציבור מחד ועם יישום זכותם של ההורים לקבל פתרון שיאפשר להם לממש את רצונם בהורות, ועל כן חוקק בישראל חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), אשר הסדיר את הסוגיות העיקריות הנוגעות למוסד הבוררות.
במסגרת עבודה זו אבקש לבחון את ההיבטים החוקיים המוסריים הנובעים מהעזרות באם פונדקאית, ולבחון את גישת המחוקק ובתי המשפט לאופן הסדרת מוסד הפונדקאות.
מבוא. 3
ההסדרה הנורמטיבית של מוסד הפונדקאות טרם חקיקת החוק. 5
מוסד הפונדקאות בהתאם לחוק הפונדקאות. 9
ההגדרות במסגרת החוק. 10 התנאים לשימוש באם פונדקאית. 12
וועדת האישורים.. 14
סוגיות נוספות במסגרת החוק. 16
הסכם הפונדקאות והחלטת ועדת האישורים.. 20 מעמדה של האם הפונדקאית במשפט המשווה. 24
ארצות הברית.
5 אנגליה. 26
קנדה. 26
אוסטרליה. 27
סיכום.. 28
ביבליוגרפיה. 31