שאלה 1
נרפות חברתית היא תופעה שמתרחשת כאשר קבוצת אנשים מבצעת מטלה מתווספת (שבה כל אחד מחברי הקבוצה תורם את חלקו, והתרומות מצטברות לתוצרת משותפת). בתופעה זו, הפרט מפחית את מאמציו בהשוואה למצב שבו הוא לבד (לטנה ועמיתיו, הראו ש'עם העלייה במס' המשתתפים בניסוי, קטנה תרומת היחיד למאמץ המשותף'). תופעת הנרפות החברתית היא בין תרבותית ובין מינית. את התופעה ניתן להסביר במס' אופנים:
–       תיאוריית ההשפעה החברתית – על האדם חלות השפעות המחוללות שינוי במחשבה ובהתנהגות – כאשר האדם בקבוצה, הכוחות אינם חלים רק עליו אלא על הקבוצה כולה.
–       פיזור אחריות – האדם בקבוצה אינו נושא בכל האחריות אלא מתחלק בה (הרחבה בהמשך).
–       האדם בקבוצה עובר דה אינדיווידואציה והופך אנונימי, מה שמביא להפחתה באחריות האישית וביעילות העצמית.
–       חברי הקבוצה אינם סומכים איש על רעהו, וכל אחד חושב שהוא משקיע מאמץ רב מאחרים – מכאן ניתן להבין מדוע בקבוצות לכידות התופעה פוחתת.
–       כאשר הפרט אינו מצפה שיזכה לתגמול …
שאלה 2
השאלה 'האם קבלת החלטות בקבוצה עדיפה על פני קבלת החלטות של יחיד?' עוררה עניין רב בקרב חוקרי הפסיכולוגיה החברתית, התשובה מתמקדת ביתרונות ובחסרונות של הדיון הקבוצתי.
בעד קבלת החלטות בקבוצה:
לקבלת החלטות בקבוצה ישנם מס' יתרונות, שמעודדים ביקורתיות, יצירתיות, פתרון בעיות, ופריון של הדיון – הנחת היסוד כאן היא שכמו במשימות רבות בחיים, גם כאן, לקבוצה כוח רב מאשר ליחיד.
–          לקבוצה יש את סך כל היתרונות והתרומות של חבריה, מה שמשפר את אופן החשיבה וקבלת ההחלטות וההחלטה שתתקבל.
–          סיעור מוחות (אוסבורן) – בשיטת דיון זו, שבה כל אחד מחברי הקבוצה 'זורק' כל רעיון שעולה בראשו לדיון, ללא חשש …