משבר הסאב פריים והשפעותיו על מדד ת"א
5 תוכן עניינים
1.                מבוא. 3
2 .  הלוואות סאב-פריים.. 4
2 .1  כיצד מימנו הבנקים את המשכנתאות.. 6
2 .2  סימנים למשבר. 6
2 .3  פרוץ המשבר. 7
2 .4  אבני דרך מרכזיות בהתפתחות משבר הסאב-פריים.. 10
2 .5  השפעת המשבר הפיננסי העולמי על כלכלת ישראל. 12
3 .   מדד ת"א
5 . 13
3 .1  הרכבת המדד וחישובו 13
3 .2   מוצרי המדד ונגזריו 14
4 .  שאלת המחקר: 16
4 .1  השערת המחקר: 16
5.  תיאור המשתנים המסבירים במודל: 17
6 .  הרצת הרגרסיה ותוצאות אמפיריות: 24
7.  סיכום ומסקנות: 27
ביבליוגרפיה: 28
נספחים.. 29

1 .                        מבוא
בשנת 2007 חוותה הכלכלה העולמית את אחד המשברים הקשים שידעה מעולם- משבר הסאב-פריים. המשבר הפיננסי משפיע באופן ישיר ועקיף על כלכלת העולם, לרבות כלכלת ישראל. המחסור בנזילות ומדיניות מחנק האשראי שהנהיגו הבנקים הביאו להתעצמותו של המשבר. הנפגעים הראשונים היו מוסדות פיננסים שהיו חשופים למכשירים פיננסים מגובי משכתנאות סאב-פריים, כלומר, משכנתאות שעברו תהליך של איגוח. מכשירים פיננסים אלה הונפקו ע"י בנקים בארה"ב ונרכשו  בהיקפים עצומים ע"י בנקים ומוסדות פיננסים ברחבי העולם וכאשר חלה ירידה חדה בשווי אגחים אלו כתוצאה מחוסר יכולת הלוים לעמוד בהחזרים, נאלצו אותם מוסדות פיננסים ובנקים שהיו מושקעים במכשירים אלה לבצע מחיקות הון של סכומי עתק, מחיקות שבחלק מהמקרים אף הובילו לקריסתם.
חשיפת המשק הישראלי למשבר באה לידי ביטוי בעיקר בחשיפה ישירה של מוסדות פיננסיים בישראל לנכסים פיננסיים שאיבדו מערכם. המעקב אחר החשיפה והפיקוח עליה במערכת הבנקאית נעשים על-ידי בנק ישראל. המעקב אחר החשיפה והפיקוח עליה בקרב המשקיעים המוסדיים נעשים על-ידי הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר ועל-ידי הרשות לני"ע.
המשתנה המוסבר במודל שנבחן יהיה מדד ת"א
5 . במודל הנאמד ננסה להסביר את השינויים שחלו במדד ת"א
5 בשנים שבין 2007 ל- 2009 באמצעות אירועים שהתרחשו בתקופת המשבר ונתונים שהושפעו מהמשבר לרבות מחיקות הון של בנקים בארץ שהיו חשופים למכשירים פיננסים שנפגעו מהמשבר ונתונים מהכלכלה האמריקאית. נתונים אלה יהוו המשתנים המסבירים במודל.