הצגת נושא לעבודת פרו"ס:
                         ממרדכי אנילביץ' ליד מרדכי מיתולוגיה מודרנית – מיתוס הגיבור, חשיבותו ושימורו ע"י קהילת הזיכרון, כפי שבא לידי ביטוי באנדרטת מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי העבודה תעסוק במיתולוגיה מודרנית – בעיצוב מיתוס הגבורה בזיכרון הקולקטיבי של קהילת-זיכרון ספציפית, בתפקידו כמכונן-זהות עבור אותה קהילה, כמחנך לחבריה, וחשיבותו להמשך קיומה, דרך פרקטיקת ההנצחה המגמתית של אנדרטאות. האנדרטה מרכזת בתוכה לא רק את אופייה החזותי אלא אף את הערכים האידיאולוגיים שעומדים מאחוריה, אשר נקבעו בידי סוכני הזיכרון, ואשר להם תפקיד חיוני בשימור הקהילה והמשך תיפקודה. דמות הגיבור המגולמת באנדרטה אינה חייבת להיות העתק נאמן לאדם המונצח, מבחינה וויזואלית או היסטורית; תפקידה, בעיקר לייצג את הזיכרון ההירואי שנקשר בשמו. האנדרטה, תפקידה לשמר ולטפח מיתוס של גבורה ולנטעו היטב בזיכרון הקולקטיבי, ע"מ לחנך את הקהילה לערכים מסויימים, בדרך של הזדהות.
העבודה תתרכז בדוגמת האנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ', הממוקמת בקיבוץ יד מרדכי, ותבחן את אמצעיי הבניית מיתוס הגיבור כפי שהם מתבטאים בפיסלו המונומנטלי של נתן רפופורט, (העיצוב הוויזואלי, החומר, הסביבה בה ממוקם הפסל, ההשפעות), את הערכים אותם מבקש האמן לייצג (ולהנחיל) באמצעות הפסל (גבורה ואומץ, גאווה, הקרבה, "מעטים מול רבים"), המסר שעובר דרכו ("משואה לתקומה" – לכן הוא ניצב ליד מיגדל המים המופגז, אנדרטה ממלחמה אחרת), את חשיבותו לקהילת הזיכרון (הקיבוץ) ולהתקיימותה ואת הדרך בה מטפחת הקהילה את המיתוס ואת הפסל המייצג אותו (בטקסים, עצרות ופעילויות שונות) – כמו גם ההבדלים בין הדמות שמבקשת האנדרטה להציג, לבין האדם האמיתי שהיה מרדכי אנילביץ'.
                                        ממצאים בבליוגרפיים  ספרים   
1 .   ברוטין, בתיה, 2005, "לחיות עם הזיכרון – אנדרטאות לזכר השואה בישראל", ישראל, הוצ' "לוחמי                                   הגיטאות.".                        
2 .   גוטמן, ישראל, 1993, "מרד הנצורים – מרדכי אנילביץ' ולוחמת גטו וארשה", ת"א, הוצ'                                                                           "מורשת"..
 3.  שמיר, אילנה, 1977, "הנצחה וזיכרון", ת"א, הוצ' "עם עובד".  4 Young, James E., 1993, "The texture of memory – Holocaust, memories meanings", New Haven & London, Yale UN. Press.                                                .
מאמרים מתוך ספרים
1 .אוחנה, דויד ורוברט ויסטריך, 1996, מבוא
ל"מיתוס וזיכרון – גלגוליה של התודעה הישראלית", ב"מיתוס וזיכרון – גלגוליה של התודעה הישראלית", בעריכת דויד אוחנה ורוברט ויסטריך, ירושלים, הוצ' הקיבוץ המאוחד. ע"מ: 11-32.
2.באלף, מיכה, 2005, "הנצחת השואה בקיבוצים", ב"ובדמם הבוקר יעלה- זיכרון והנצחה בישראל", בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי,  ירושלים, הוצ' "אריאל". ע"מ: 181 – 186.
3.בראון, מרדכי, 2000, "לזכור ולהזכיר – זיכרון קולקטיבי, קהילות זיכרון ומורשה", ב"דפוסים של הנצחה", בעריכת מתיתיהו מייזל ואילנה שמיר, ישראל, הוצ' משרד הביטחון. ע"מ: 12 – 42.
4 .ברוג, מולי, 1996, "מראש מצדה עד לב הגטו – המיתוס כהיסטוריה", ב"מיתוס וזיכרון – גלגוליה של התודעה הישראלית", בעריכת דויד אוחנה ורוברט ויסטריך, ירושלים, הוצ' הקיבוץ המאוחד.
ע"מ:202 – 222.
5.וינגר, אסתר, 2005, "אנדרטות ומשמעותן", ב"ובדמם הבוקר יעלה – זיכרון והנצחה בישראל", בעריכת.אלי שילר וגבריאל ברקאי, ירושלים, הוצ' "אריאל". ע"מ: 140 – 149.
6.מייזל, מתיתיהו, ואילנה שמיר ,2000, "הערות על מושג ההנצחה", ב"דפוסים של הנצחה", בעריכת מתיתיהו מייזל ואילנה שמיר, ישראל, הוצ' משרד הביטחון. ע"מ:
7-10.
7.מלמן, בילי, 2001, "מותה של סוכנת:
מיגדר, זיכרון והנצחה", ב"העבריות החדשות – נשים ישוב ובציונות בראי המיגדר", בעריכת מרגלית שילה, רות קרק, גלית חזן-רוקם, ירושלים, הוצ' "בן-צבי". ע"מ:
413 – 433.
8.נווה, אייל, 2000, "דימוי הגיבור –המרטיר כנותן משמעות לרצח מנהיג בחברה הדמוקרטית", ב"דפוסים של הנצחה", בעריכת מתיתייהו מייזל ואילנה שמיר, ישראל, הוצ' משרד הביטחון. ע"מ: 117 –
1 28.
9.שילר, אלי ובנימין יוגב, 2005,  "הנצחה וזיכרון בקיבוצים", ב"ובדמם הבוקר יעלה – זיכרון והנצחה בישראל", בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי, ירושלים, הוצ' "אריאל". ע"מ: 43 – 48.
10.שילר, אלי וגבריאל ברקאי, 2005, מבוא
לספר "ובדמם הבוקר יעלה" ב"ובדמם הבוקר יעלה – זיכרון והנצחה בישראל", בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי, ירושלים, הוצ' "אריאל".
ע"מ: 9 – 7.
11.שמיר, אילנה, 2000, "סוכני הנצחה בתרבות הזיכרון הישראלית", ב"דפוסים של הנצחה", בעריכת מתיתייהו מייזל ואילנה שמיר, ישראל, הוצ' משרד הביטחון. ע"מ: 87 – 77.
12.תידור-באומל, יהודית,2001,  "היינו שם איתם: הנצחת נשים באנדרטאות לזכר הנופלים במדינת ישראל", ב"העבריות החדשות – נשים בישוב ובציונות בראי המיגדר", בעריכת מרגלית שילה, רות קרק, גלית חזן-רוקם, ירושלים, הוצ' "בן צבי". ע"מ: 456 – 434. מאמרים מכתבי עת  אלמוג, עוז, 1991, "אנדרטאות לחללי מלחמה בישראל: ניתוח סמיולוגי", "מגמות", ל"ד, גליון 2, ע"מ:
209 – 179.
זרטל, עדית, 1994, "המעונים והקדושים:
כינונה של מרטירולוגיה לאומית", "זמנים", גליון 48, ע"מ: 45 –
2 6. [* ספרים – "לחיות עם הזיכרון – אנדרטאות לזכר השואה בישראל". מאת: ברוטין, בתיה.
               "מרד הנצורים – מרדכי אנילביץ' ולוחמת גטו וארשה". מאת: גוטמן, ישראל.
               "הנצחה וזיכרון", מאת:  שמיר, אילנה.
"The texture of memory – Holocaust, memories, meanings" –  Young, James E.                     * אסופות מאמרים – "מיתוס וזיכרון – גלגוליה של התודעה הישראלית", בעריכת: דויד אוחנה ורוברט                                                                ויסטריך.
                            "ובדמם הבוקר יעלה- זיכרון והנצחה בישראל". בעריכת: אלי שילר וגבריאל ברקאי.
                            " דפוסים של הנצחה". בעריכת : מתיתיהו מייזל ואילנה שמיר.
                            "העבריות החדשות – נשים ישוב ובציונות בראי המיגדר". בעריכת:  מרגלית שילה,                                                                                                                                                                              רות קרק, גלית חזן-רוקם.
* כתבי עת –  "מגמות", כרך ל"ד, גיליון 2.                         "זמנים", גליון
4 8. ]                                        ממצאי- ארכיון
1 .אנילביץ', מרדכי, "תוך קרב לקראת המחר החדש", ב"ידיעות" הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1950, גליון 2, מרחביה.
2.אנילביץ', מרדכי, "איה העתיד?", ב"ידיעות", הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1950, גליון 2, מרחביה.
3.בילורי, מרדכי, 1951, "למרגלות פסל המפקד", ב"בשער", גליון 16-17 (משפטים9-160), 1951.
4.בלנרו, נחמה, "משואה לתקומה – ע"פ אנדרטת הזיכרון בקיבוץ יד מרדכי".
5.ברמן, א., "7 שנים למרד גטו וארשה", ב"ידיעות", הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1950, גליון 2, מרחביה.
6.ברנדווין, מוניו, 1992,"מפעל ההנצחה ביד מרדכי", פורסם ב"50 שנות עצרת – עלון לרגל 50 שנה למוסד עצרת יום השואה ביד מרדכי", בעריכת מוניו ברנדווין, ענת רייס, ורד בר-סמך, 1999, יד מרדכי.
"עצרת העם לגילוי האנדרטה של מרדכי אנילביץ',1951 , ב"עלון קיבוץ יד מרדכי" מס' 6 (
5 ), 1951, פורסם ב"50 שנות עצרת – עלון לרגל 50 שנה למוסד עצרת יום השואה ביד מרדכי", בעריכת מוניו 7.ברנדווין, ענת רייס, ורד בר-סמך, 1999, יד מרדכי.
8.ברנדווין, מוניו, 1992, "מפעל ההנצחה ביד מרדכי, שלב א' – האנדרטה".
9.ברנדווין, מוניו, "1985, "קיבוץ יד מרדכי – גלגולי הגשמה".
10.גבעוני, גרשון, 1949, ""שעה עם הפסל נתן רפופורט", מתוך "בשער", 1949, פורסם ב:"עלון לכב' 50 שנה להצבת האנדרטה ביד מרדכי", בעריכת ורד בר סמך, 2001, יד מרדכי.
11.גרשון,1951, "עם גילוי האנדרטה של מרדכי אנילביץ'", מתוך עלון קיבוץ יד מרדכי, מס' 6, 1951.
12.חזן, יעקוב, 1963, קטע מנאום בעצרת, ב"עלון קיבוץ יד מרדכי", פורסם ב"50 שנות עצרת – עלון לרגל 50 שנה למוסד עצרת יום השואה ביד מרדכי", בעריכת מוניו ברנדווין, ענת רייס, ורד בר-סמך, 1999, יד מרדכי.
13.ליבנה, נורית, 1993, "דבר הקיבוץ – עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ג", פורסם ב"50 שנות עצרת – עלון לרגל 50 שנה למוסד עצרת יום השואה ביד מרדכי", בעריכת מוניו ברנדווין, ענת רייס, ורד בר-סמך, 1999, יד מרדכי.
14.עזריהו, מעוז, "מגדלי המים בנוף הזיכרון: נגבה ויד מרדכי".
משפטים.פיינגולד, ל., 1946, "מגיא ההריגה", מגילות השמד בגיטאות ובמחנות המוות", ב"הצפה", גליון
2 541, ע"מ 5, ת"א.
16.קולב, א., 1951, "רצונו של הקולקטיב שנתגלם בחזון האמן", מתוך "על המשמר", 1951, פורסם ב: "עלון לכב' 50 שנה להצבת האנדרטה ביד מרדכי", בעריכת ורד בר סמך, 2001, יד מרדכי.
17.קציר, שיקה, "אגדת המגדל".
18."נתן רפופורט, פיסול מהתקופה ההירואית", בית נתן רפופורט, ר"ג", ע"מ 4-6.
19.כתב בפריס, "פסל של לוחם ללא שנאה".
20.קטע ארכיון, "מרדכי אנילביץ'."