הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה ללימודי המזרח התיכון  עבודת רפראט מסכמת תאריך הגשה: 31.08.11
 שם הקורס: פוליטיקה וממשל בחשיבה המוסלמית בת-זמננו    תנועת "האחים המוסלמים" המצרית והדמוקרטיה: השיח סביב תפיסת המדינה, בעקבות פרסום מצע המפלגה ב2007
מבוא
קשה להבין ולנתח את רצונם האמיתי וחזונם של האסלאמי סטים. במקומות רבים מדברים מנהיגי התנועות האסלאמי סטיות על הרצון בחזרה לח'ליפות אסלאמית, אך בו בזמן יודעים אלה שרצונם רחוק מלהתממש, וכי עליהם "לשחק במשחק הדמוקרטי" לעת עתה. כדי להגיע לאותו חזון של החזרת עטרה ליושנה, אזי ח'ליפות אסלאמית מחודשת, נוקטות התנועות בגישות שונות.
            האסלאם הרדיקלי דוחה לחלוטין כל השפעה מערבית, ולכן דוחה על הסף את הדמוקרטיה. מצדדי גישה זו אינם מאמינם בשלטון של בני אדם ואינם נותנים לצורה שלטונית שכזו לגיטימציה. הם מחקים את התנהגותם והלך הרוח של הצ'חאבה, כפי שהיה לפני יותר מאלף שנים קודם לכן- אוכלים כמותם ולבושים כמותם. הם מתנגדים ללאומיות, כיוון שלפי דעתם היא עומדת בניגוד לאסלאם, לא מתבססת על יסוד דתי.             גישה אחרת שנהוגה בקרה האסלאמי סטים, סבורה כי יכולה להתבצע הלימה בין הדמוקרטיה והאסלאם. עקרון יסוד כמו השוויון מסתדר עם התפיסה הדתית כי רק האל הוא עליון ושאר בני האדם שווים. מתוך עקרון זה ניתן גם להגיע לזכות נוספת- החופש. כיוון שאין כניעה של אדם לאדם אחר, אלא רק לאל, מתקיים החופש- עקרון יסוד בתפיסה הדמוקרטית-ליבראלית. גם כאן יש התייחסות לתקופה העתיקה, זו של הח'ליפים, וטענה  כי מערכת היחסים השלטונית בינם לבין נתיניה היו מושתתים על עקרונות אלו. גישה זו מבצעת אדפטציה של ערכים מערביים ומביאה אותם לעולם המושגים האסלאמי. ישנה קבלה טכנית של צורת השלטון הדמוקרטי.
            גישה נוספת היא מרחיקת לכת עוד יותר באימוצה את הדמוקרטיה ואף מוכנה לקבל את האפשרות שכתוצאה מהליך דמוקרטי, ייבחר שליט שאינו מוסלמי. עקרון זה, כפי שאראה בהמשך, הוא סלע מחלוקת קשה בדיונים שנערכים בקרב תנועת "האחים המוסלמים". חוקרים רבים מאמינים כי תנועת "האחים המוסלמים" דומה בתפיסותיה לגישה השנייה שדובר עליה לעיל- היא משחק במשחק הדמוקרטי בלית ברירה. החוקרים מזהירים, אפוא, כי "האחים" משתמשים בדמוקרטיה כדי לצבור כוח ולא כיוון שהם מאמינים בה כדרך לשלטון במדינה. על ההבחנה הזו אעמוד בהמשך העבודה.
            כיצד "דמוקרטיה מוסלמית" אמורה להתנהל? ה"אחים המוסלמים" מתחבטים בסוגיות אלו לאורך זמן, אבדוק זאת לאור הצגת מצע התנועה/מפלגה שפורסם בשנת 2007. ישנן מספר סתירות באופן השלטון הדמוקרטי, אשר לא עולות בקנה אחד עם האסלאם. נדמה כי ה"אחים" מעוניינים בדמוקרטיה כמכניזם שלטוני, אך ישנן התנגשויות עם נושאים של חירות, יחס כלפי מיעוטים ונשים וחופש. נושאי מחלוקת אלו נידונים חזור ושוב בקרב פעילי התנועה, ומחלוקות אלו משפיעות באופן ישיר על דעת הקהל במצרים ובעולם הערבי כלפי המפלגה.             כיצד רואים האחים את עניין ניהול המדינה? מי אמור להיות הסמכות העליונה במדינה המצרית, אליבא דה "האחים המוסלמים"? במצע המפלגה מדובר על כינונה של מועצה דתית עליונה- אם כן, מהם גבולותיה של אותה מועצה? מהן הסמכויות שיש לה? כיצד יישום החלטותיה של מועצה בעלת אופן דתי, יכולות להתקיים במשטר דמוקרטי, כפי שה"אחים" מעידים כי יישמר?  על מענה לשאלות אלה, אתייחס גם כן במהלך העבודה.
            במסגרת המחקר בעבודה זו, נעזרתי רבות בשלושה חוקרים שכתבו מאמרים רבים בנושא תנועות אסלאמיות ככלל ועל "האחים המוסלמים" בפרט. Nathan J.Brown, Amr Hamzawi & Marina Ottaway משתייכים למכון קרנגי, שמרכז עבודות מחקר בתחומים שונים. כל אחד מהכותבים, מתמחה בתחומים רבים ותורם להשלמת התמונה הגדולה במאמר. בין שלל תחומי עיסוקם של הכותבים נוכל למצוא: יחב"ל, פלורליזם, זכויות אדם, תנועות אסלאמיות, רפורמות פוליטיות, חברה אזרחית ועוד. מחקרם ארוך השנים והמפורט של החוקרים, הקל עליי בהתחקות אחר דפוסי הפעולה של "האחים המוסלמים" ובדיקת מצעם.