עבודת גמר ליטא והשפה הליטאית, לאחר התפרקות ברה"מ, בעיות העבר ואתגרי העתיד.
סוג העבודה: סמינר תאריך הגשה: 1.10.10   תוכן עניינים
 1.   מבוא -..
3-4
 1.1  סקירה היסטורית –
5-8
 2.  המדיניות הסובייטית כלפי שפות מיעוטים . 9-12
 3.   השפה הליטאית …      13-14
 3.1 חוק השפה הליטאית   משפטים-16
 4.  המיעוטים בליטא  …   17-20    5.  סיכום –   21

6 . ביבליוגרפיה 
22-23
7. נספח –.  24
  מבוא
            האימפריה הגדולה של ברה"מ, אשר היוותה חלק חשוב וגדול בתולדות המאה ה-20, השפיעה על מדינות רבות מאוד. עוד טרם התפרקותה של האימפריה הסובייטית, מדיניותה הייחודית גרמה לתמורות בחייהן של מדינות, לאומים ומיליוני אזרחים בתחומה. התפרקותה ב1989 הותירה אתגרים רבים בפני מדינות חדשות שנוצרו, או מדינות (כמו נושא מחקר זה- ליטא) שהשיבו לעצמן את עצמאותן. בתאריך ה- 6.9.1991, הכירה לבסוף מוסקבה בעצמאותן של המדינות הבלטיות. תוך זמן קצר מהתפרקות ברה"מ, חברו מספר מדינות לאיחוד עם רוסיה, בשם "חבר המדינות", אולם ליטא, אסטוניה ולטביה הבלטיות, מעולם לא הצטרפו לברית זאת.             ליטא  סבלה מאות שנים מפלישות, כיבושים ומלחמות רבות עם שכנותיה הרבות. האתגר העומד בפני המדינה הצעירה, שחוגגת ,בשנת 2010, את יום עצמאותה ה-20, הוא גדול וקשה. ניתן להבחין בחשיבות  הזיכרון הלאומי,  בחגים ומועדים אשר נחגגים מדי שנה בליטא: 13 בינואר- "יום מגני החופש", 16 בפברואר- "החזרה/שיקום ממלכת ליטא", 11 במאי- “יום העצמאות", 16 ביוני- “יום האבלות והתקווה".                  בעבודה זו, אסקור את ההיסטוריה הענפה של ליטא, כתנאי ראשון במעלה בהתפתחות הרגש הלאומי הליטאי, הזהות הליטאית ואתמקד בהיבט של השפה הליטאית כסממן לאומי ייחודי בליטא. השפה הליטאית השכילה לעמוד באתגרים שעמדו בפניה, לאורך מאות בשנים, מצד גורמים מספר והעיקרים שבהם- גרמניה ורוסיה, שלפי ראות ממשליהן, ראו צורך בחבלה בשפות הלאומיות כדי לשפר את אחיזתן במדינה וכן לדכא רגשות לאומיים של הנכבשים.
             אתייחס למדיניות ברה"מ, בכל הנוגע לשפות הלאומיות וכמובן בהדגשת השפה הליטאית. למדיניות ברה"מ, כלפי שפות מיעוטים, הוקדשו מאמרים רבים והתוצאות של  מדיניות ה-  Perestroika וה- Glasnost , בסוף המאה ה-20, ו"Russification" לפניהן,  היו גם הן בעלות השפעות מרחיקות לכת על שפות המיעוטים. המדיניות הקשה של הרוסיפיקציה, השפיעה גם על התחלת תנועת הלאומיות הליטאית. האיסורים וההגבלות השונות על השפה הליטאית, הפכו אותה למרכזית בהתפתחות המודעות הלאומית של הליטאים.             שמה של ליטא, עולה בקנה אחד עם מדינות אסטוניה ולטביה- המדינות הבלטיות. ההשוואה המידית בפרמטרים רבים, נעשית חדשות לבקרים בין המדינות ולכן אביא התייחסות בתחומים שונים להבדלים בין המדינות.  אקדיש פרק, אשר יעסוק בשאלת המיעוטים בליטא והאתגר הגדול העומד בפני המדינה, בהתמודדות עם בעיות בנושא זה. אביא נתונים רבים, מסקרים ומשאלי עם שנערכו בליטא, מאז קיבלה זו את עצמאותה. בעזרת מאמרים של חוקרים, אנתח את הנתונים, אביא את דעתם של החוקרים ואתן את דעתי שלי על הממצאים.             במסגרת עבודה זו, עיינתי בנתונים רבים ובטבלאות שונות, המספרות את הסיפור הליטאי, בעבר ובהווה, באמצעות סטטיסטיקה.
מנתונים אלה אעלה מסקנות שונות, של חוקרים וכן את הפירוש האישי שלי לנתונים ומשמעותם.  אשתמש במקורות שונים, ביניהם מאמרים וכתבי עת אקדמאים ובהם אתרי אינטרנט ליטאים. אביא מידע ממאגרי מידע אירופאים ואמריקאים.