בס"ד   מהו הגבול בין זכות הקניין לזכות לפרטיות שם הקורס: מוסר ועסקים תוכן עניינים
§     פרק
1 : מבוא – עמ'
3 -4
§     פרק
2 : הסיבות למעקבים עמ' 5-7
§     פרק
3 : האמצעים למעקבים – עמ'
8 -10 §     פרק 4:
השפעות על המעביד והעובד — עמ'
1 1-16
§     פרק 5:
ריסון חיצוני — עמ'
1 7-28
§     פרק 6:
מודל השלבים –  עמ' 29-32
§     פרק 7:
סיכום ומסקנות עמ'
3 3-36
§     ביבליוגרפיה — עמ'
3 7-40 פרק 1: מבוא
שאלת המחקר: מהו הגבול בין זכות הקניין לזכות לפרטיות.
המהפכה התעשייתית והשינויים הטכנולוגיים יצרו מצב בו האדם ועבודתו אחד הם. האדם מזוהה עם עיסוקו, נמדד לפיו ומבלה את רוב חייו בהגשמה עצמית באמצעותו. קשה להבדיל בין חייו הפרטיים של האדם לבין "שעות העבודה", וזאת בעיקר בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה ובשל העובדה כי העולם הפך לכפר גלובלי ועסקי אחד.
עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה, רובנו עומדים למול אובדן חלק גדול מהאנונימיות ומהפרטיות שהיינו רגילים ליהנות ממנה. ההתכתבויות בדואר האלקטרוני מחליפות יותר ויותר את שיחות החולין שהיו נערכות בפינות הקפה או העישון במקום העבודה. רק שההבדל העיקרי הוא ששיחות אלו לא היו נשמרות ולא היו מנוטרות על ידי המעביד.
כיום, בעידן המחשבים והאינטרנט, כמעט בכל הארגונים המודרניים משתמשים במחשבים, בעיקר בשביל מיילים וכניסה לאינטרנט.
אך קורה שעובדים רבים משתמשים במחשב לא רק למטרת עבודה אלא גם למטרות פרטיות. העובד הממוצע שוהה שעות רבות במקום עבודתו, לעתים אף יותר מאשר בביתו הפרטי.
שימוש של עובדים במשאבי מקום העבודה גם לשם ענייניהם הפרטיים הוא תופעה נפוצה המתקבלת במידה מסוימת של הבנה מצד מעבידים רבים. הרבה עובדים מניחים הנחה מוטעית שהזמן שהם מבזבזים על המחשב הוא פרטי אלא אם מישהו צופה בך פיזית.
עם הצמיחה הקבועה של טכנולוגיה חדשה, יותר ויותר אמצעי מעקב מתוחכמים הופכים לנגישים לאוכלוסייה הכללית מה שהביא לעליה בניטור במקומות עבודה .  כמעט כל יום אנו לומדים על פיתוח טכנולוגי חדש שמאפשר לנו לחדור לפרטיותם של אילו הסובבים אותנו. קידמה זו מאפשרת לבוס לעקוב מרחוק אחר פעילות העובד על המחשב. למען האמת ציוד מעקב חדש מאפשר לו לעקוב אחר כל העובדים בו זמנית ולאסוף מידע מפורט ביותר לגבי איך העובדים שלו מבזבזים את זמנם בעבודה.
הפירמה הינה קניינה הפרטי של בעליה ולכן עפ"י תפיסה זו, זכותם לעשות בה ככול העולה על רוחם וזכותם לעשות בה שימוש המתאים לאינטרסים שלהם.
המחשב הוא רכוש החברה. החברה מרחיבה את המשאבים שלה בכדי לספק לעובד כלים אשר איתם יוכלו לבצע את החובות שלהם. ולכן, האם לחברה, אין זכות לעיין בקבצים בתוך הנכס שרכשו?  למעסיק יש אינטרס לגיטימי למנוע הפסדים ולוודא שמקום העבודה שלו הוא יצרני ובטוח.
מצד שני, עומדת הזכות לפרטיותו של העובד שמצפה שההודעות ה"אישיות" המשודרות באמצעות המחשב שלו, זכאיות לפחות לזכות לפרטיות. הזכות הבסיסית של האדם לחירות מעניקה דגש רב ועיקרי על הזכות לפרטיות, ולכן צריך למצוא את נקודת האיזון שבין זכות הקניין לזכות לפרטיות.
העימות בין האינטרסים של המעסיק לבין אלה של העובד נשען על ערכים מנוגדים המתנהלים על ידי הצדדים. בזמן שעובדים רואים בניטור הפרה של הפרטיות ומקור של לחץ מיותר בעבודה, מעסיקים רואים זאת כאמצעי להגדלת התפוקה, איכות, וכו'.
ולכן, האם זה מוסרי לעקוב אחר העובדים? האם המעקב הוא צורך עסקי או חדירה לפרטיות?
סמינריון זה יבדוק מהו הגבול שבין זכות הקניין של המעביד לבין הזכות לפרטיות של העובד.
הסמינריון ידון בתחילה בסיבות המעסיקים לעקוב אחר עובדיהם, באילו אמצעי מעקב הם משתמשים וכיצד זה משפיע הן על המעביד והן על העובד.
לאחר מכן נסקור את הדין האמריקאי מול הדין הישראלי ביחס לנושא.
ולבסוף, ננסה להגיע למסקנות והמלצות על האיזון הראוי בין הזכויות ודרך לפתרון הבעיה.