אסטרטגיות התמודדות עם טראומה- מקרה בוחן של פיגוע טרור מבא במדינת ישראל ההיסטוריה של פיגוע טרור הינה ארוכת שנים, ולמעשה אינה תופעה של העשורים האחרונים בלבד, אלא תוצר של מאבק שהחל כבר בראשיתה של הציונות והמאבק על אדמת ארץ ישראל.
יחד עם זאת בעשורים האחרונים פיגועי איבה אלו נתפסים בצורה אחרת, היות ושלטונו של הממסד היהודי בישראל הינו בר קיימה והמאבק בטרור נתפס כדבר מרכזי לשמירה על שפיותה של האוכלוסייה החיה בה. כיום, נהוג להתייחס לגל הטרור הקיים כזה שהחל מאז אינתיפאדת אל-אקצה, בשנות השמונים, והוביל לגלים עולים ויורדים של טרור עד ימינו אנו, בהתאם למצב המדיני-פוליטי.  במהלך שנים אלו, והשנים שקדמו, ועצם העובדה שהצבא הינו גורם מרכזי בחייו של הישראלי הממוצע, הפכו חוקים וארגונים שמטרתם לסייע לנפגעי מלחמה ופיגועי טרור גורם משמעותי במערכת הישראלית החברתית. חוקים אלו מטרתם הראשית לסייע לנפגעים, אשר נתפסים קורבנות ללא עוול בכפם, לחזור לחיים הנורמאלים בהקדם האפשרי. לשם כך קיימת רשת תמיכה כלכלית ונפשית.         עבודה זו מתמקדת  בהתמודדות עם טראומה, כאשר מקרה המבחן הוא פיגוע טרור אשר ארע בעפולה, עת מחבלת מתאבדת התפוצצה בכניסה לקניון בעיר. קורבנות אירוע מעין זה עלולים לחוות טראומה, אשר בהגדרתה הלא פורמאלית מתארת את כלל ההתמודדות של כל מי שעבר ארוע כזה, ואילו בהגדרה הפורמאלית (זו הפסיכיאטרית- כפי שתפורט בהמשך) הינה הפרעה שתאפיין רק חלק מהקורבנות של ארוע דחק (מונח פסיכולוגי המתאר גם מצבי טראומה- אף הוא יפורט בהמשך) מעין זה, אלו שהמשאבים האישיים והחיצוניים לא הספיקו כדי להביא להשתלבות מהירה חזרה בחיים הנורמאלים.
מטרת העבודה הנוכחית לאפיין את אסטרטגיות ההתמודדות עם פיגוע טרור, כארוע דחק טראומטי.  לשם כך נערך ראיון חצי מובנה עם מירי (שם בדוי), אשר חוותה באופן ישיר פיגוע טרור. ראיון זה נותח בהתאם לקטגוריות שנבחנו לאור הרקע התיאורטי, שיובא בפרק הראשון של העבודה, שבחן מושגים ומודלים מרכזיים בתחום הטראומה וההתמודדות עם מצבי דחק. סקירה זו, בעלת שלושה חלקים, כאשר החלק הראשון מתמקד במונח "טראומה", על הגדרותיו, הגורמים המנבאים אותו והשפעותיו על הקורבן. החלק השני יעסוק בהתמודדות עם טראומה ומצבי דחק, ובו יגובשו הקטגוריות שינותחו בהמשך העבודה. החלק השלישי של הסקירה הספרותית יסקור בקצרה את ההיסטוריה של הטרור בישראל, ואת המספרים והעובדות הנוגעות להפרעות הפוסט-טראומתיות בישראל.
      הפרק השני של העבודה, הינו הפרק המתודולוגי, אשר יפרט לגבי סוג המחקר ומדוע נבחר, מהו מהלך המחקר ופירוט נוסף לגבי הקטגוריות שנבחרו. אשר הינם בקצרה: קטגוריה ראשונה: משאבים אישיים- התמודדות ממוקדת בעיה; קטגוריה שניה: משאבים אישיים- התמודדות ממוקדת רגש (carver et al, 1989); קטגוריה שלישית: משאבים חיצוניים.
      הפרק השלישי של העבודה הוא פרק ניתוח הממצאים, כלומר ניתוח הראיון לפי הקטגוריות שנבחרו. בפרק זה יובאו ציטוטים מהראיון עם מירי וניתוח בהתאם לכך.
      הפרק הרביעי הוא פרק הדיון והסיכום ובו יערך דיון אינטגרטיבי שישלב בין הסקירה הספרותית ובין ניתוח הממצאים.