התקנון האקדמי למניעת הטרדה מינית- מדיניות בהתהוות מבא בעשורים האחרונים ישנה  מודעות גדלה והולכת לכל הקשור להטרדה מינית.
נושא זה הפך לפופולארי באמצעי התקשורת השונים, והסיפורים על הטרדות של מפורסמים ואישים מעולם התרבות והפוליטיקה הפכו מרכזיים ברכילות התקשורתית, וגם ברמה המשפטית. דוגמאות מפורסמות לכך הם סיפורו של קצב, אולי בעקבות סיפורו של קלינטון, וסיפוריהם של רמון ורבים אחרים- מפקדים בצבא, שחקנים, זמרים וכדומה. יש לשער כי ההטרדות המיניות אינן דבר חדש, אך השיח הציבורי בנוגע להן קשור לתחום נושק שתופס תאוצה בעשורים האחרונים- עליית מעמד האשה ושוויון זכויות והזדמנויות לכל אדם באשר הוא. זכויות נשים הינו מאבק חוצה יבשות המתקיים בפורומים רבים ותופס נפח מרכזי מהמאבק ל העולם המודרני בתפיסות ישנות ונוקשות אשר מונעות את התקדמות העולם לכיוון של שוויון.
הטרדה מינית, כהתנכלות אשר בדרך כלל מתבצעת על ידי גברים כלפי נשים על בסיס הבדלים מיניים, הינה חלק מהמאבק הזה.
לאחרונה התפרסמו מספר סיפורים על הטרדות מיניות באקדמיה בישראל, ברכזם סיפורם של שני פרופסורים, בן ארי ואוחנה.
סיפורם הובא באמצעי התקשורת השונים וסוקר בהרחבה ולאורך תקופה ארוכה, מרגע הישמע הבשורה ועד לפסק הדין, או ליתר דיוק עד לסגירת התיק. מקרים אלו ואחרים, אומנם לא הגיעו לבית המשפט והסתיימו בין כותלי האקדמיה, אך הן עוררו סערה ציבורית רחבה והעלו את המודעות לאפשרות של ניצול יחסי מרות והטרדה מינית גם בין מרצים לסטודנטים.
כיום לכל המוסדות האקדמיים תקנונים נגד הטרדה מינית המדגישים את החוק, ומעבר לכך.
מטרת עבודה זו לבחון את התפתחות המדיניות למניעת הטרדה מינית באקדמיה, כפועל יוצא של עליית מעמד האשה ומקרי ההטרדה של פרופסורים נגד סטודנטיות שלהם שפורסמו באמצעי התקשורת. לשם כך יעסוק הפרק הראשון  בנתוני רקע על התפתחות מעמד האשה בארץ, ועל סעיפיו השונים של החוק למניעת הטרדה מינית. הפרק השני יביא את המקרים של פרופסור אוחנה ופרופסור בן ארי כפי שהתפרסמו באמצעי התקשורת השונים, ואת התגובות להם מצד האקדמיה וארגוני זכויות האשה השונים. הפרק השלישי יבדוק כיצד השפיעו המקרים הללו על התפתחות התקנון האקדמי במוסדות האקדמיים, מה הם התקנונים הללו, מה כוללים, ומה הם ההבדלים בנוסחים השונים.