בס"ד השפעת התפקיד הצבאי של נשים על בחירת עיסוק מקצועי באזרחות.
מבא           ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. כבר בראשית המדינה כשהחברה היישובית התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, בזמן שנשים כמו גברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות – השוויון היה יותר סיסמה מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות. גם הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר הושגה רק לאחר מאבק והתארגנות פוליטית של נשים שהחלו ב-1919 עם ראשית התהליכים להקמת כנסת ישראל, והסתיימו ב-1926 באישור זכות הבחירה בחוקת ישראל של היישוב המאורגן. עם קום המדינה חוקקו מספר חוקים שנתפסו כחוקים שמטרתם להבטיח את השוויון. בין החוקים היו: חוק גיוס חובה לצה"ל (1949) שכלל גם את גיוס הנשים (הרצוג
2 000). למעשה, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה חלה על נשים חובת שירות צבאי מכוח חוק שירות הביטחון. כיום 30% מכלל סדר הכוחות הסדיר של צבא ההגנה לישראל הן נשים. (ג'רבי, 1996)         חוקרים רבים  (נבו ושור, 2001; סמילנסקי וישראלאשווילי, 1993) מציינים כי לתפקיד הצבאי השפעה רבה על החיים החברתיים והתעסוקתיים באזרחות. מטרת עבודה לבחון את השפעת התפקיד הצבאי אצל נשים על בחירת עיסוקן באזרחות, כשמקרה המבחן הוא תחום ההיי טק. כלומר לבדוק האם שירות צבאי טכנולוגי אכן ישפיע על בחירה בתחום טכנולוגי באזרחות אצל נשים.
          על פי  הרצוג (2000) נראה כי מצבם של הנשים במדינת ישראל  אולי השתפר מאז אך עדיין השוויון רחוק: אחוז הנשים בכוח העבודה נמצא  …