כלכלה יהודית במאה ה- 16
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| שנת הגשה | 2012 |
| מספר מילים | 4955 |
| מספר מקורות | 3 |
תקציר העבודה
בס"ד כלכלתם של היהודים בצפת וירושליים, במאה הט"ז מבא עם חילופי השלטון בארץ ישראל נפתחו שערי הארץ לרווחה, וזמן קצר לאחר הכיבוש העותמאני החלו נוהרים לארץ עולים רבים מהפזורה היהודית. רובם הגדול של העולים נמנו עם מגורשי ספרד, שהיוו תוך זמן קצר רוב מניין ורוב בניין בקהילות שבירושלים וצפת.
יעדם העיקרי של העולים היה צפת, ורק מיעוט שבהם תקע יתד בירושלים, וזאת בשל יתרונותיה של צפת על ירושלים, משום מקומה המתאים יותר להתפתחות כלכלית. ניתן לאמר כי במהלך השנים היה לירושלים מעמד פחות ערך ממעמדם של ערים אחרות בארץ ישראל, וזאת בשל היותה רחוקה ממרכזי החיים הפוליטיים והכלכליים של הממלכה . עיר זו היתה רחוקה מדרך המלך ולא שמשה כמרכז מסחרי. לעומתה, צפת היתה עיר חשובה מבחינה פוליטית, איסטרטגית וכלכלית, בהיותה בירת המחוז בתקופה הממלוכית והעותמאנית, ובה ישב המושל. עיר זו היתה חולשת על הדרך הראשית מדמשק בואה עכו, כאשר סביבה מצוי אזור חקלאי עשיר, ובה פותחו מראשית השלטון העותמאני ענפי תעשיה למינהם, בעיקר תעשיית טקסטיל.בנוסף נודעה לצפת חשיבות מיסטית כמקום שממנו עתיד לצמוח המשיח דבר שמשך לשם עולים רבים. במפת האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל במאה ט"ז (נספח 1) ניתן לראות בבירור כי שתי הערים הגדולות ביותר והיחידות בארץ ישראל הינם ירושליים וצפת, כאשר את צפת סובבים מספר ישובים יהודיים קטנים יותר ואילו ירושלים שוכנת בדד יחסית. צמיחה כלכלית רבת משמעות החלה מתפתחת בארץ ישראל עם ראשית השלטון העותמאני. היהודים זכו לחופש פעולה בתחום עיסוקיהם הכלכליים. הם לא הוגבלו בבחירת משלח ידם, ועסקו למעשה בכל ענף כלכלי הנראה להם, כך שלא נטעה אם נראה באותם ענפי כלכלה שרווחו בארץ ישראל במאה ה ט"ז למן ראשית הכיבוש העותמאני מקצועות פוטנציאלים ליהודים. עבודה זו תהווה סקירה על המקצועות היהודים אשר רווחו בארץ ישראל במאה הט"ז בירושלים וצפת, אשר היו, כאמור, מוקדים חברתיים וכלכליים לא רק ליהודים, תוך שימת דגש על פעילות הגילדות השונות, על היחסים עם המוסלמים ועל ההבדלים העיקריים בין צפת לירושליים.
