שבט האורומו בבלה שבאפריקה- ממרידה מקומית לחזית שחרור
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| שנת הגשה | 2012 |
| מספר מילים | 5974 |
| מספר מקורות | 16 |
תקציר העבודה
שבט האורומו בבלה שבאפריקה- ממרידה מקומית לחזית שחרור מבא האורומו, אשר במקור שמם הינו "גאלה" מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, המונה כ-20 מיליון איש, שהם כ- 40% מהאוכלוסיה במדינה ואחת השפות הנפוצות ביותר באפריקה שייכת להם- "קוסיטיק" (Cushitic). יחד עם זאת האורומו נחלקים לקבוצות, השונות באזורי המחייה שלהם, סגנון השלטון, ולעיתים גם שינויים במנהגים ובמסורות שנשמרו, התערבבו עם המקום או נשכחו. האורומו הינו שבט אשר ידע עליות ומורדות מבחינת מצבו החברתי והכלכלי ומבחינת מעמדו המדיני. דבר זה קשור היה בשליטים תחתם נאלצו אנשי האורומו לחיות את חייהם, היות ואזורי המחייה שלה נחשבו לרוב טובים ופוריים, ורבים הכובשים אשר לטשו עיניהם לשם. כך תכופות בהיסטוריה צריכים היו האורומו להחליט האם להילחם או האם לברוח. במקרים רבים הם אכן בחרו לברוח ולמצא מקומות מחייה אחרים, אך לא כך היה המצב במאה ה-20, אז החליטו האורומו להילחם על עצמאותם.
מטרת עבודה זו לבחון את דרכם של האורומו לעצמאות במחצית השניה של המאה ה-20. העבודה תבדוק כיצד הפכו המרידות המקומיות באזור הבלה, בו שכנו האורומו, לחזית שחרור, אשר הביאה לעצמאותם של האורומו.
החל מהמאה ה-משפטים החלו האורומו להתיישב באזור הדרום-מערבי של אתיופיה ואזור ה"גייב" (Gibe region).
אזור זה הינו אחד האזורים החשובים ביותר באתיופיה ובקרן אפריקה בכלל. זהו אזור עליו נלחמו מנהיגים מוסלמים ונוצרים, היות ומיקומו ואוצרות הטבע שבו משכו אותם.
אזור ה"גייב" ממוקם על ציר דרכים חשוב ביותר, העובד ממזרח למערב ומצפון לדרום. ולא רק זאת אלא שהאזור היה מוכר במחצבי הזהב הרבים שבו, פוריותו וכוח האדם הזול שבו. אזור זה הפך לאזור סחר מרכזי ביותר באתיופיה ובקרן אפריקה. במאה ה-16, מלחמות רבות בין שליטים באזור והצורך של האורומו למצא מקום התיישבות, הביאו אותם לאזור ה"גייב", שם החלו לעסוק בסחר אשר היה מותנה באיכות הדרכים.
האורומו עשו כל מאמץ על מנת לשמור על הבטיחות בדרכים, דבר אשר עבר עליות ומורדות, תלוי בשליטים ובמלחמות האזוריות.
השתלבותם של האורומו באזורים אלו, ובאזורים אחרים ברחבי אפריקה, הביאה לערבוב מסויים של תרבותם הפרה-התיישבותית עם תרבות המקום. כיום, בין שבטי האורומו יש השייכים לדת האיסלאם ואחרים לנצרות, ואחרים ששימרו את המסורת האורומית העתיקה. מרבית שבטי ה-ארסי (Arsi) וה-הרר (Haree) הינם מוסלמים, לעומת שבטי ה-שבא (Shewa), אשר דגלו בנישואים בין תרבותיים, הינם בעיקר נוצרים. כאמור, במחצית השניה עמדו האורומו, יושבי הבלה, בפני מצב חדש, בו עליהם לבחור האם לוותר על אדמותיהם ולהיכנע לדרישות השלטון, או האם להילחם. עבודה זו תסקור את התפתחויות אלו במטרה לבדוק את מאפייני חזית השחרור האורומית. לשם כך יעסוק הפרק הראשון באורומו במחצית הראשונה של המאה ה-20, תקופה אשר בה התבססו התנאים שמאוחר יותר גרמו לתסיסה בקרב האורומו בבלה, ולרצון שלהם במאבק לעצמאות; הפרק השני יעסוק במרד בבלה, מאבק עקשני אשר סימל את תחילתו הרשמית של המאבק האורומו לעצמאות; הפרק השלישי יבדוק את מאפייני החזית לשחרור אורומו, מה היו מעשיה של חזית זו, שיתופי פעולה וכיצד הצליחה להביא את האורומו למצב חדש באזור. לבסוף יערך דיון אשר יבחן כיצד הפכו המהומות בבלה לחזית שחרור.
