‏20/03/2012
דיני נזיקין – שיעור 3
חזרה על שיעור קודם המיקום של דיני הנזיקין במשפט ובמשפט הפרטי בפרט :
המטרות של דיני הנזיקין באופן כללי ומפורט : היסוד הנפשי, רמות האחריות והעוולות השונות. עשינו סיווג ל 2 עוולות מסגרת – ועוולות פרטיקולריות.
ניתוח עוולת הרשלנות צפייה סבירות ומידתיות עוולות הרשלנות הפכה להיות בסיסית כי היא עילה לרוב תביעות הנזיקין, למעט תאונת דרכים, פלת"ד ואחריות מוחלטת : עקרון 'ייחוד העילה' שתובעים אך ורק מחוק זה.                 על שאר התחומים, עוולת הרשלנות השתלטה עליהם.
לא תמיד זה היה כך. בהיסטוריה של דיני נזיקין, הבסיס היה יותר עוולות עם יסוד נפשי של כוונה, הגנה על אינטרסים מקובלים – הגנה על גופו ורכוש של אדם כנגד השגת גבול.                עם ההתפתחות הטכנולוגית ישנה עוולת רשלנות שהתפתחה למצבה הנוכחי.                        פס"ד דונגיו נ' סטיבנסון, ב1932 באנגליה, בבית הלורדים – בחור ובחורה הלכו לקיוסק. הבחור הזמין את הבחורה למשקה, הבחורה קוראים לה גב' דונגיו.
בעל הקיוסק סיפק לבחורה בקבוק אטום. היא שתתה ומצאה במשקה שרידי שבלול. הבחורה נבהלה, טענה שפיתחה כאבי בטן ועד היום לא יודעים מה קרה לה. המשפט דן בשאלות עיקריות. הבחורה תבעה בגין מה שקרה לה בשנת 29 ואז דיני הנזיקין לא היו מתקדמים כמו היום. עילה חוזית אין לה. לא היא קנתה את הבקבוק. בכל זאת היא רוצה להיפרע בגין נזקיה ולהתבסס על נזיקין בעוולת רשלנות. היא תובעת את היצרן, סטיבנסון, אבל היא צריכה לבסס את האחריות של היצרן כלפיה וזו בעיה. פסה"ד ניתן ע"י לורד אנגלי, הלורד אטקין, מבית הלורדים שהכיר באחריות היצרן כלפיה וזכותה לפיצויים וההנמקה להחלטה של הלורד-
‏17/04/2012
דיני נזיקין – שיעור 4
נוסחת הנד  שופט בימ"ש בניו יורק, פדרלי, בשנות ה 40 הוא קבע נוסחה בהקשר הכלכלי שלה המנסה לתת סימנים אם קיימת רשלנות או לא. לא שייך לנזקי גוף כיוון שישנם עוד שיקולים בגוף.                                      הנד קבע 3 פרמטרים :                                                                                                                                B – נטל = המשאבים הדרושים למניעת הנזק                                                                                    P – הסתברות להתרחשות הנזק                                                                                                                                   L  חומרת הפגיעה, נזק. ככל שגודל הנזק גדול יותר                                   L                                                                           וככל שההסתברות להתרחשות הנזק גדולה יותר     B                                                                  כך יש צורך להשקיע יותר בעלויות למניעת הנזק   P        אם עלות האמצעים למניעת הנזק הם קטנים מהנזק הפוטנציאלי, נטיל אחריות של רשלנות. כשהנוסחה עובדת, נשתמש בה, כשהיא לא עובדת, לא תמיד נשתמש בה. האמצעים והעלות גבוהים מהתרחשות הנזק, לא נשתמש בה כי נגיע למסקנה שאין אחריות ולכן היא לא מתאימה למצב הזה.
הקשר הסיבתי עוולת רשלנות           אחריות        קש"ס : סיבה : האם הייתה התנהגות רשלנית                                                                                                                                                     תוצאה : האם ההתנהגות העוולתית הספציפית  גרמה                                        .                                                                      נזק ?                                                                                 רק קשר סיבתי חייב להיות בין הסיבה לתוצאה, כלומר, הסיבה צריכה להיות התנהגות עוולתית והתוצאה היא פגיעה בזכות כתוצאה מאותה התנהגות עוולתית. רק אז יש מקום להגיד שיש מקום להניח אחריות. בכל מצב אנו בודקים קשר סיבתי לעוולת הרשלנות. בכל עניין ועניין.                                            אנו בודקים אם אותו אדם שנפגע בתאונת דרכים פגיעת גוף, אנו רוצים לבדוק אם הפגיעה היא אכן מהתאונה. הקשר הסיבתי בודק אם התוצאה היא מאותה התנהגות אסורה המטילה אחריות.
האם הסיבה היא אותה סיבה שהדין רואה אותה כמטילה אחריות. הקשר הסיבתי מורכב מ 2 דברים : קש"ס עבודתי וקש"ס משפטי.
קש"ס עובדתי בודק את ההשתלשלות של האירועים בהקשר הפיזי שלה ולכן הוא נבחן במבחן האלמלא –  או, מבחן הסיבה שאין בלעדיה – זה אותו מבחן. המבחן שואל – האם התוצאה הייתה נגרמת גם אלמלא ההתנהגות האסורה. אם התשובה היא לא, זה אומר שיש קשר סיבתי עובדתי.                          קש"ס עובדתי – מבחן האלמלא : האם התוצאה הייתה נגרמת אם אלמלא ההתנהגות האסורה ? (אם התשובה היא כן – מתקיים קש"ס עובדתי). פס"ד אנגלי קלאסי שמדגימים את היישום של המבחן הזה : אדם חזר מהעבודה עם חום והקאות. אשתו לוקחת אותו לחדר מיון והרופא בודק ולא עולה על הבעיה. הרופא אומר לאשה לקחת אותו הביתה עם משככי כאבים ואם הוא לא ירגיש יותר טוב למחרת, יש לקחתו לקופ"ח. האיש מת והאישה תובעת את הרופא – האם רשלנות הרופא גרמה למותו של הבעל ?                                            –