עבודה בדיני חוזים – פרשנות חוזה ====================== מועד הגשה: את העבודות יש להגיש לא יאוחר מתאריך  משפטים/5/2012.
חומר מחייב- החומר המופיע בסילבוס תחת פרשנות חוזה .
כללים לכתיבת העבודה:
1.
חובה לציין את שם הסטודנט, מספר ת.ז. , מסלול הלימוד ונושא העבודה.
2.
היקף העבודה לא יחרוג משלושה עמודים בגודל A4.
3. כל עבודה תנוסח בנפרד. אין להגיש עבודות משותפות.
4.
חובה להגיש את העבודות מודפסות. חריגות לא יבדקו. ההדפסה תיעשה ב- word , פונט 12 , גופן david, ברווח שורה וחצי. יש להשאיר שוליים עליונים, תחתונים, שמאליים וימניים ברוחב של 3 ס"מ לפחות. אין "לדחוס" מילים.
5.
ציטוט או אזכור של פס"ד, מאמר או ספרות ייעשה בהערות שוליים בתחתית כל עמוד בפונט
1 0, בגופן david, ובמרווח בודד בין השורות, עפ"י כללי הציטוט האחיד.
                                עבודה בדיני חוזים- פרשנות חוזה  ====================== בשנת 2011 זכתה חב' הריסות בע"מ במכרז לביצוע עבודת הריסה ופינוי של תחנת דלק שנבנתה והופעלה שלא כדין והוצאו לה צווי הריסה, סגירה ופינוי, לאחר שכל הערעורים שהגישו מפעילי תחנת הדלק נדחו.
לאחר הזכייה במכרז, נחתם בין חב' הריסות בע"מ לבין העירייה בתחומה מצויה התחנה, הסכם לביצוע העבודה בו נקבע, כדלקמן:
1.
העבודות יכללו בין היתר שאיבת דלקים ממיכלים, ניתוק חשמל, פירוק אינסטלציה, פירוק משאבות דלק, העמסה ופינוי טובין, העברת הדלקים להשמדה או למחזור לבתי הזיקוק, ואחסנת הטובין.
2.
תעריף המחירים שישולם לחברה עבור "אחסון פרטי ציוד שיפונו" :
א. 1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה 30 יום ראשונים או חלקם – משפטים0 ₪.
ב. 1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה 30 יום ראשונים או חלקם – משפטים0 ₪.
ג. 1 קוב מיטלטלין באחסנה פתוחה שבוע נוסף או חלקו – 100 ₪.
ד. 1 קוב מיטלטלין באחסנה מקורה שבוע נוסף או חלקו – 100 ₪.
3.
בסעיף נוסף בהסכם נקבעה הערה בהדגשה בה נרשם "באחריות החברה להחזיר את הציוד לחברת הדלק – התשלום לאחסון עד 30 יום בלבד" אין מחלוקת בין הצדדים שההסכם קובע מפורשות שהתשלום שעל העירייה לשלם עבור אחסון הציוד יהיה עפ"י התעריף שקבעו הצדדים בהסכם.
בפועל הציוד אוחסן במחסני חב' הריסות למשך תקופה ממושכת, מעבר לשלושים יום. הציוד שהוחזק לאחר חלוף 30 הימים כלל ציוד שהוחזק באופן לגיטימי על ידי התחנה, ציוד שנועד להשמדה כגון דלקים מזוהמים וכן מכשירים וציוד של צדדים שלישיים.
הצדדים חלוקים בשאלה, האם על העירייה לשאת בעלות האחסנה לתקופה שמעבר לשלושים יום.
הצדדים פונים אליך/אלייך לקבל ייעוץ בשאלות כיצד יש לפרש את ההסכם בין חב' ההריסות לבין העירייה.
יש להניח הנחות עובדתיות שונות רלוונטיות לתשובה.
ב ה צ ל ח ה מוגש על ידי: , ת"ז-        דיני פרשנות – עבודה חברת הריסות בע"מ (להלן:
"החברה"), זכתה במכרז העירייה לביצוע עבודת הריסתה ופינויה של תחנת דלק אשר נבנתה והופעלה שלא כדין. בין החברה לעירייה נחתם הסכם לביצוע העבודה. כעת, עולה שאלה פרשנית: כיצד יש לפרש את ההסכם שנחתם בין הצדדים?
סעיף
2 4 לחוק החוזים מעגן את עקרון חופש החוזים. עקרון זה משמש כעקרון על המנחה את בית המשפט בבואו לתת פרשנות להסכם. לאור עקרון חופש החוזים, רשאים הצדדים לקבוע בהסכם את כל העולה על רוחם. במקרה דנן, קבעו הצדדים תעריף עבור ימי אחסנה וכן, בהסכם הוגבלה תקופת האחסנה עד ל-30 ימים. עם זאת, בפועל, תקופת האחסנה עלתה על 30 ימים.
לכן נשאלת השאלה, האם על העירייה לשלם לחברה תשלום נוסף מעבר לתשלום בגין האחסון במשך 30 הימים הראשונים? בכדי להכריע בשאלה זו, יש לבחון כיצד יפרש בית המשפט את החוזה בין הצדדים.
סעיף
2 5 (א) לחוק החוזים מגדיר את הדרך בה יש לפרש חוזים. בהתאם לסעיף זה, על הפרשנות להעשות, תחילה, בהתאם לאומד דעתם של הצדדים כפי שמשתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. אולם, במידה ואומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, החוזה פורש בהתאם ללשונו. במקרה דנן, תטען העירייה כי בהתאם לסעיף
5 (א) לחוק החוזים, אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, זאת מאחר וההסכם כולל פסקה הקובעת מפורשות כי התשלום לאחסון מוגבל עד ל-30 ימים. לכן, יש לפרש את החוזה בצורה זו. מאידך, ניתן לטעון כי יש לפרש את החוזה בהתאם לנסיבות העניין. במקרה זה ניתן להעריך, כי אומד דעתם של הצדדים כוון גם לאחסנה מעבר ל- 30 ימים, אחרת לשם מה קבעו הצדדים ביניהם תעריף עבור ימים אלו.
בהתאם לתורת שני השלבים, בשלב הראשון יש לפרש את לשון החוזה ואומד דעת הצדדים העולה מתוכו. בשלב השני, פרשנות החוזה הנה בהתאם לנסיבות חיצוניות. במידה ולשון החוזה ברורה, לא ניתן לפנות לנסיבות חיצוניות. תטען העירייה לפירוש מסוג זה, מאחר ורשום מפורשות שהתשלום הנו עבור אחסנה למשך 30 ימים בלבד. אולם, על פי ההלכה שנקבעה בפרשת אפרופים, תורת שני השלבים אינה מתיישבת עם העקרונות המנחים את המשפט הישראלי, כגון עקרון תום הלב, לפיו יש למנוע מאחד הצדדים לחוזה לטעון לפירוש מילולי שאינו עולה בקנה אחד עם כוונתו הסובייקטיבית הידועה לצד השני. בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת אפרופים, על החברה לטעון כי למרות קיומו של סעיף בחוזה הקובע, כי על העירייה מוטל לשלם עבור 30 ימי אחסון בלבד, כוונת הצדדים הייתה…