מבוא למשפט עסקי- סיכום:
מושגי יסוד:
א.      הסדר כופה- הסדר בעל חשיבות לחברה הישראלית, ולכן גפ אם אנשים מנסים בהסכמה לסתות ממנו אין להסכמתם תוקף. (אסור לרצוח אדם גם אם הוא מסכים).
הסדר מרשה- הסדר טכני וחסר חשיבות, מי שרוצה יכול בהסכמה לסתות ממנו. הסדר כזה הוא ברירת מחדל למקרה שהאנשים ישכחו או יתעצלו להסדיר עניין מסיים. (אם חלה חובת תשלום שכר בתאריך מסוים והתאריך יוצא שבת ידחה התשלום ליום המחרת).
ב.      ריבוי החוקים- מערכת החקיקה עשויה מחוקים, כשלכל חוק יש נושא משלו. במציאות קורה כי מספר נושאים מתערבבים כך שנוצר מצב בו האדם מגיע לבית משפט כשהוא מסתמך על חוק מסוים אך השופט יקבע כי יש להסתכל על המקרה לפי חוק או סעיף אחר.
ג.       פרשנות- כל סעיף בחוק צריך לקבל פרשנות כדי שנבין אותו, הפרשנות תלויה באינטונציה של הקריאה, בעולמו הפרטי של המפרש ומצריך ניחוש למה התכוון המחוקק.
ד.      שיטת התקדים- כדי להגדיל את הוודאות והיציבות בחוק פועלת בישראל שיטת התקדים, אך גם שיטה זו פועלת בצורה חלקית, יש בישראל שני סוגים של תקדים:
1 .      תקדים מנחה: פרשנות שנתן שופט שאינו בית משפט עליון או בג"צ אינה מחייבת שופטים בעתיד במקרים אחרים.
2.      תקדים מחייב:
פרשנות שנתן בית משפט עליון או בג"צ מחייבת בעתיד את כל השופטים, חוץ מאשר שופטי העליון או בג"צ אשר במקרה מאוחר יותר רשאים לפסוק אחרת.
דיני חוזים:
החוק קובע כי חוזה חייב להיות מורכב מהצעה וקיבול.
1.      יסודות ההצעה: א.      פנייה- כשי שההצעה תחייב את המציע מבחינה משפטית היא צריכה להיעשות ע"י פנייה "רשמית" מאת המציע כך שהוא מבין שהצעתו תוביל לחוזה אם יהיה קיבול.
ב.      מסוימות- יש צורך כי ההצעה …