דיני ויחסי עבודה: סיכום שיעור 1:
מקורות משפט העבודה א.      אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל אישרה- ישראל הצטרפה לאמנה בענייני עבודה, דבר זה אומר שכאשר היא או חלקה, מופר, מדובר לא רק על הפרת החוק הישראלי, אלא גם הפרת מעין חוזה שמדינת ישראל מפרה כלפיי אומות אחרות.
ב.      אמנות בינלאומיות שישראל לא אשררה- אומנם ישנן אמנות בענייני עבודה אשר ישראל עדיין לא אשררה, ואין לה תוקף במדינת ישראל, אך הניסיון מלמד שבמקרים רבים שופטים שואבים רעיונות מהן במסגרת משפט משווה. ג.       חוקי יסוד-  2 חוקי יסוד רלוונטיים: חוק יסוד: חופש תעסוקה, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שאר החוקים הינם כפופים לכן, מכאן חשיבותם הרבה בנושא דיני עבודה.
ד.      חוקים- בישראל יש חוקים רבים בענייני עבודה, בד"כ את התשובות הטכניות נקבל מהם ולא מחוקי יסוד.
ה.      תקנות- תקנות נועדו להסדיר את הצעד הפרוצדולרי של החוק (חוק יקבע כמה ימי חופשה, תקנה תקבע איזה טופס יש למלא), למרות כי ישנם עניינים מאוד טכניים המסודרים בחוק עצמו (לדוג' בחוקי עבודה).
ו.        חוזה העסקה- יש לקחת בחשבון כי לפעמים תופיע זכות בחוזה העסקה שלא מחויבת בחוק, במקרה זה היא מחייבת באופן חוזי. ז.       הסכם קיבוצי- בעקבות המהפכה התעשייתית שהובילה להידרדרות מעמדו של העובד, קמה בישראל "הסתדרות העובדים"- גוף מקצועי שקם ממפלגת העבודה המיועד לאגד את כל העובדים בישראל. כמובן שעם הזמן מפלגות נוספות הקימו הסתדרויות דומות. הרעיון מאחרי הקמת ההסתדרות היא לאגד איגודים מקצועיים רבים וכן ליצור שיתוף פעולה בין איגודים שונים. במהלך שנות ה90 הובן כי ישנו ניגוד אינטרסים, מן הצד האחד דאגה לעובדים, ומצן הצד השני ההסתדרות יצרה ארגוני שפעלו כמקומות עבודה לכל דבר. לכן, ההסתדרות מכרה את כל עסקיה וחזרה להיות ארגון שמהותו ייצוג העובדים.
המצב כיום- ישנם ארגוני עובדים (ארגונים מקצועיים) כמו ארגון עובדי הדפוס (חלקם מאורגנים בהסתדרות הכללית וחלקם בארגונים אחרים) וישנם ארגוני מעבידים (ארגון המוסכים) אשר גם כן חלקם מאורגנים במסגרת איגוד ללי וחלקם מחוץ לכל איגוד.  ארגון העובדים פועל לטובת העובדים ולהגנה פרטית עליהם, תפקידו העיקרי של הארגון הוא להגיע להסכם קיבוצי: הסכם החל על קבוצת עובדים, יש 2 סוגים של הסכם זה:
·         הסכם מיוחד- הסכם בין ארגון עובדים לבין מפעל מסוים או מעביד מסוים. ההסכם יכול לחול על כל העובדים או על חלק מהם. על מנת להימנע ממצב בו במפעל אחד יש כמה ייצוגים של כמה ארגוני עובדים שונים, נקבע כי יהיה ניתן לחתום רק במקרה בו יש ארגון בעל מעמד של "ארגון יציג", ולשם כך עליו לעמוד ב2 תנאים:
1.      חברים בו עובדים במספר הגדול ביותר מבין העובדים המאורגנים.
2.      חברים בו לפחות 1/3 מכלל העובדים. *במצב כזה ייצג הארגון את כל עובדי המפעל.
·         הסכם כללי- הסכם בין ארגון עובדים לבין ארגון מעבידים. הסכם זה חל על כל שטח הארץ או על ענף מסוים. (לדוג'- הסכם בין ההסתדרות הכללית לבין התאחדות התעשיינים על מעבר ל5 ימי עבודה, הסכם השתתפות הוצאות נסיעה ואף הסכם פנסיה). בהסכם זה "ארגון יציג" יהיה זה שמאורגנים בו המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים.
שיעור 2:
הסדר אובליגטורי והסדר נורמטיבי:
במסגרת ההסדר הקיבוצי אנו מבחינים בין 2 סוגי הסדרים (סעיפים):
סעיף אובליגטורי הינו סעיף חוזי, אי קיומו יכול לגרור תביעה על הפרת חוזה, לדוג' אם נקבע בחודה שיש לפטר את דני רק בהחלטת וועד העובדים על המעביד חובת ההתייעצות עם הוועד. חלק מהסעיפים יוצרים נורמת התנהגות …