תוכן הענינים מבוא…………………………………………………….
עמ' 5-4
פרק א'-הסדרי חירום במדינת ישראל  רקע
היסטורי………………………………………………………עמ' 7-6
 קליטת המשפט המנדטורי…………………………………………..עמ' 8-7
 חקיקת חירום בישראל…………………………………………….עמ ' 9-8
 המסגרות הבסיסיות לחקיקת חירום בישראל………………………עמ'
1 0-9
 תקנות ההגנה לשעת חירום 1945 ………………………………….עמ' 12-10  חקיקת חירום במדינות העולם…………………………………….עמ'  12
 פרק ב'- המעצר המנהלי כזרוע ביצועית בחקיקת חירום המעצר המנהלי בישראל………………………………………….עמ' 14-13
המעצר המנהלי ב"אזורים" (איו"ש ואזח"ע )………………………עמ' 16-משפטים הבעיתיות ש/במעצר המנהלי.
……………………………………..עמ'18-16
בג"צ "קול העם" וכווני הפסיקה………………………………….עמ' 19-18
דרישת ה"מידתיות"…………………………………………….עמ' 20-19
תכלית המעצר – מ נ י ע ה  + פיקוח שיפוטי………………………עמ' 21-20 המעצר המנהלי- התאמתו לצרכי השעה………………………….עמ'
2 2-21
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים………………………….עמ'   22
המעצר המנהלי בראי המשפט המשווה………………………….עמ'
2 4-23
פרק ג'- המעצר הפלילי המעצר מהו ?………………………………………………..עמ' 
5 המעצר- מקורות בחוק………………………………………עמ'  26
עילות וסוגי מעצרים………………………………………..עמ' 28-27
מעצר לאחר הגשת כתב אישום (תום הליכים)…………………עמ'  28
מבחני עילות המעצר………………………………………..עמ' 30-28
פרק ד'-השוואה בין מעצר מנהלי למעצר פלילי טבלת השוואה……………………………………………עמ' 32-31
ניתוח משווה……………………………………………..   עמ'  
3 3
סיכום – ………………………………………….עמ'  34
רשימה ביבליוגרפית………………………………..עמ' 36-35
  מבוא
מאז הוקמה מדינת ישראל והוכרז על עצמאותה  בשנת  1948, נמצאת מדינת ישראל תחת מצב של איום צבאי על שלמותה ועל עצמאותה.  איום זה חל, לא רק על שלמות גבולותיה של המדינה, אלא גם קיים החשש לעצם קיומה של ישראל כישות פוליטית עצמאית. ובתוך כך, על קיומם הפיזי של תושביה.
תחושת האיום הנ"ל הוכחה במשך שנות קיומה של המדינה כאיום ממשי. מדינת ישראל נאלצה להתמודד מאז הקמתה  בשש מלחמות עם שכנותיה, בכל פעם חזרה על עצמה תחושת מחנק, איום וסכנה ממשית להמשך קיומה.
הגם שבין המלחמות נעשו נסיונות למתן את האיום בהסכמים שונים עם שכנותיה, נותר בעינו איום חיצוני מתמיד. הסכמים אלו הופרו לאורך הזמן ובכל פעם שהופר ההסכם התחדדה מחדש תחושת האיום.
בנוסף, עצם קיומה בארץ של אוכלוסיית מיעוט בעלת קירבה לאומית, אתנית ודתית למדינות ערב רק  החריפה את תחושת האיום החיצונית.
במצב נתון זה היעד של שמירת עצמאות לאומית, הפך ל"יעד המרכזי" של ההווייה הפוליטית במדינת ישראל. בתרגומו המעשי  פירושו: הגנה על הקיום הפיזי והיישות הלאומית.
קיומו של יעד זה מהווה קונצנזיוס בקרב אוכלוסית הרוב במדינת ישראל. ברור כי שמירתו  של היעד המרכזי  מחייבת  הצבתו של יעד זה לצידם של יעדים אחרים בחברה כגון: שוויון, צדק, ושמירה על ערכי הדמוקרטיה.
הנקודה בה נפגשים ולעיתים מתנגשים יעד שמירת העצמאות והקיום הלאומי עם יעד שמירת ערכי הדמוקרטיה נובעת מהיקפם ומהותם של איסורים והיתרים על פרטים ורשויות שלטון בעת מלחמה.
גם הקהילה הבינ"ל המערבית הכירה בזכותה של מדינה לאחוז באמצעים יוצאי דופן כדי להתגונן מפני חתירה פנימית כנגד המשטר או מפני איום חיצוני על עצמאותה. מרבית האמנות הבינ"ל  הדנות בזכויות האדם כוללות הוראות שונות המאפשרות למדינה החתומה על אמנה  לשנות סדרי שלטון  ומשפט באופן זמני ולהשעות ולהגביל, חלק מזכויות האדם והאזרח, כאשר נשקף איום אמיתי ומוחשי לעצמאותה של המדינה או למשטר  החוקי השורר בה.
דרכי יישומה של הזכות להגנה עצמית וההגבלות הפנימיות המוטלות על שימוש באמצעים חריגים בנימוק של צרכי בטחון, הם המבדילים בין מדינה בה נוהג שלטון החוק לבין מדינה  בה משמש  החוק מכשיר כפייה בידי השלטון  לאכיפת דעות, אמונות ומדיניות, הנראית לאוחזים ברסן השלטון ברגע נתון כצודקות וכמצדיקות כל איסור ופגיעה בזכויות האדם והאזרח.
על מנת להמחיש את הההבדל הדק המפריד בין מדינת חוק הפועלת להגנה עצמית  בדרכים דמוקרטיות, לבין אותה מדינה הנאלצת להשתמש באמצעים חריגים ויוצאי דופן,  בחרתי לבחון  את סוגיית המעצרים במדינת ישראל. מצד אחד עומד המעצר  הפלילי על-פי חוק סדר הדין הפלילי, המייצג את  המהלך הדמוקרטי  ה"תקין", העומד בכל מבחני הצדק. ומצד שני- המעצר המנהלי המהווה צורך שעה וננקט בהליך חריג ויוצא דופן במדינת ישראל. וזאת, בכורח נסיבות חירום בה נתונה  המדינה .
העבודה תעסוק בהוראות חוק המעצרים המנהליים, גלגולי יישומו במהלך שנות קיומה של המדינה מאז הקמתה; מבחני החוק ונהלי הפיקוח, אל מול מצב החירום בו נתונה המדינה; בחינת הבעייתיות הכרוכה ביישומו, נוכח התנגשותו מול חוק יסוד האדם וחירותו הקובע כי :
"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, מעצר בהסגרה או בכל דרך אחרת".
כמו כן תעסוק העבודה בחוק סדר הדין הפלילי המסדיר מעצרו של אדם על-פי חוק תחת אמות מידה המקובלות במדינה דמוקרטית, השוואה בין שני סוגי המעצרים בתהליך, ובשמירה על זכויות העצור. וכל זאת, על מנת להבהיר מה הם המגבלות שהובילו את המחוקק להשתמש בצעדים חריגים במצבים חריגים.