עבודה סמינריונית בדיני הגירה מס' קורס: 7298
נושא מהן הזכויות החברתיות והכלכליות של מהגרי עבודה בישראל המגיש:
XXXXXX XX ת.ז :           XXXXXXX                                                                                                        תוכן עניינים
   מבוא
–
עמ' 3                                                                                                                  רקע
כללי – תופעת מהגרי עבודה בישראל …
עמ' 4
  מי אחראי על העובדים הזרים –
עמ' 4
  נתונים סטטיסטיים .
עמ' 6
 אמנות עבודה בינלאומיות, וארגון העבודה ה- ILO —
עמ' 8
היחס לעובדים הזרים
עמ' 11
הסדרי כבילה —
עמ' 14
ביקורת על הסדר הכבילה —
עמ' 16
חסרונות הסדר כבילה עמ'
1 7
שחיקתו של הסדר הכבילה -…
עמ' 17
זכויות העובדים הזרים בכלל, ובענף הבניה בפרט —
עמ' 19
משפט משווה —
עמ' 24
השפעת העובדים הזרים על המשק הישראלי
עמ' 26
סיכום -.
עמ' 28
ביבליוגרפיה –..
עמ' 29                                                                                                           רקע של העבודה בעבודה זו אנו נעסוק  ונחקור את הנושא של מהגרי עבודה ובכל מה שקשור סביב הזכויות החברתיות והכלכליות של אותם מהגרים. (א) מבוא. (א1) רקע כללי על תופעת מהגרי עבודה. (א2) מי אחראי על העובדים הזרים. (ב) נתונים סטטיסטיים           (ג) אמנות עבודה בינלאומיות, וארגון I.L.O (ד) היחס כלפי העובדים הזרים. (ה) הסדר כבילה (ה1) ביקורת על הסדר הכבילה  (ה2) חסרונות בהסדר הכבילה  (ה3) שחיקתו של הסדר הכבילה (ו) זכויות העובדים הזרים בכלל ובענף הבניה בפרט (ז) משפט משווה (ח) השפעת העובדים הזרים על המשק הישראלי (ט) סיכום. (א)  מבוא:
עובדים זרים חוקיים: זהו עובד זר אשר נמצא בארץ והינו בעל רישיון והיתר תקף. הקריטריונים בעניין הרישוי משתנים עפ"י תחום העבודה שהזר אמור לעסוק בה . עובדים זרים לא חוקיים: אלו הם עובדים אשר במקורם היו חוקיים עפ"י הגדרת עובד זר חוקי, אך בשלב זה אינם עונים על קריטריונים אשר בהגדרת עובד זר חוקי. מסתננים: הם הזרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצריים שלא כחוק בדרך כלל הם ממקומות כמו סודן ואריתריאה. תיירים ללא אשרת שהייה: הם זרים שנכנסו לארץ כתיירים, אך נשארו לאחר שפג תוקף שהייתם.  עובד זר או  מהגר עבודה הוא אדם העובר ממדינת מולדתו למדינה אחרת שאינו אזרח בה על מנת למצוא פרנסה, ברוב המקרים ההגירה מסתיימת בשהיית קבע ובניסיון התאזרחות הזר במדינה אליה עבר לשם פרנסה, ובנקודה זו נוצרת הבעיה. מדינות מפותחות מתמודדות  עם תופעת מהגרי עבודה מזה שנים רבות, אך התופעה  הגיעה לישראל לפני כעשרים שנה ואילו השלכותיה החלו להתברר רק לפני כעשר שנים. בעשור הזה למדה ישראל שלצד יתרונות כלכליים עדיין התופעה מביאה עמה גם דילמות קשים וחסרונות רבים כמו למשל היווצרות מעמד חברתי חדש של מי שאינו אזרח בעצם. החל משנות התשעים המוקדמות הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי מהגרי עבודה בעיקר בתחומים של החקלאות, בניה וסיעוד. לתופעה זו השלכות תקדימיות וברורות על שוק העבודה בישראל ועל החברה בכלל, אחת הדילמות המורכבות בתופעת העובדים הזרים מעלה ונוגעת בשאלת מעמדם בכלל  וזכותם לאזרחות.
תופעת מהגרי עבודה הפכה בשנתיים שלוש האחרונות לנושא מורכב וחשוב מאוד במדינת ישראל ( אפילו ממש לא מזמן עלתה על סדר היום הציבורי דילמה בעניין  מה יעלה בגורלם של מאות ילדי עובדים זרים ). צריך וחשוב להבין כיצד התופעה  הזו התחילה. בתחילת שנות התשעים ולאור המצב הביטחוני בארץ הממשלה החליטה להוציא את העובדים הפלסטיניים משוק העבודה הישראלי ולהחליפן בעובדים זרים אחרים כפטרון זמני,  ועקב סגירת הכניסה לפלסטיניים בשוק העבודה הישראלי נוצר מחסור רב בעובדים וזה הביא לבסוף את הממשלה למצב של לחץ אדיר ע"י מעסיקים שונים ורבים אשר הייתה חייבת להיענות לו לפטירת הבעיה הזו במהירות. ומכוון שלא היה הרבה אפשרויות הממשלה נכנעה ללחץ שיצרה והתחילה לאשר רישיונות עבודה להעסקת זרים, ויש לומר שעשתה זאת ללא הערכות מוקדמות ראויות וללא שום מערכת סיננון או סוג של בדיקה מי נכנס לארץ.   בעיקרון ישראל אינה מדינת הגירה למעט למי שנופל תחת קורת הגג של חוק השבות כלומר רק למי שמוגדר כיהודי. ההיתר להעסקת עובדים זרים בא מכוח אשרת כניסה ורישיונות שהייה, המונפקים ע"י משרד הפנים. יש לציין שאחת הסיבות העיקריות בהתחלה להתנגדות הממשלה להעסקת עובדים זרים חדשים זה החשש ( אשר היום אנו יודעים שזה מה שקרה בסוף ) שהרבה מן העובדים הזרים לא יעזבו את ישראל בעת סיום ההיתר שניתן להם ואכן ישתקעו באופן קבוע בארץ, ולא רק זה אלא לאחר מכן יבוא בדרישות של הכרה בהן ובזכויותיהן לממשלה דבר אשר יהווה נטל כבד ועז על ישראל.
עצם היותה של מדינת ישראל כמדינה עשירה עם צמיחה כלכלית מהירה והצטרפותה לתהליכי הגלובליזציה רק האיצה את הרצון של מהגרי עבודה לבחור בה כיעד מרכזי, ובכך מאז שנות התשעים המוקדמות ועד היום ( או לפחות עד לפני שנתיים ) חלה הצפה בשוק העבודה בישראל במהגרים אשר השתלבו בשוק העבודה במהירות ובקלילות ( עצם שכרם הנמוך מאוד ) שעד לאותה עת ( שנות התשעים )  היה מאויש ע"י עובדים פלסטיניים, תופעה זו צמחה רבות עד שבעצם הגענו למצב אשר עובדים זרים התחילו להחליף עובדים ישראלים ( עניין אשר אני מצטער לומר שחוויתי אותו על בשרי ).