זכויות של אסירים ועצירים בכלא הישאלי
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | משפטים |
| שנת הגשה | 2012 |
| מספר מילים | 13576 |
| מספר מקורות | 30 |
תקציר העבודה
עבודה סמינריונית, משפט בראי הספרות והקולנוע מס' קורס: 7179
נושא מהן הזכויות והחובות של אסירים בכלא הישראלי שם המגיש: ת.ז : תוכן עניינים
פרק (א ) מבוא -עמ'
3 פרק ( ב ) החקיקה המסדירה את עניין האסירים והעצירים בכלא הישראלי עמ'
4 פרק ( ב1 ) מהן השיקולים למן זכויות לאסירים ולעצירים -..
עמ' 5
פרק ( ב2 ) השלכותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על מערכת הענישה
עמ'6
פרק ( ג ) מהן הזכויות והחובות של עצירים –..
עמ' 7
פרק ( ג1 ) מהן הזכויות והחובות של אסירים —
עמ' 10 פרק ( ג2 ) אסירים לעומת עצירים -…
עמ' 17
פרק ( ג3 ) ראיונות –…
עמ' 19
פרק ( ד ) משפט משווה -.
עמ' 20 פרק ( ה ) השאלה המשפטית
עמ' 24
פרק ( ו ) סיכום ..
עמ' 26
ביבליוגרפיה -.
עמ' 27
רקע
כללי ( א ) המבוא. ( ב ) החקיקה המסדירה את עניין האסירים והעצירים בכלא הישראלי. ( ב1 ) מהן השיקולים למתן זכויות לאסירים ולעצירים. ( ב2 ) השלכותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על מערכת הענישה. ( ג ) מהן הזכויות והחובות של העצירים. ( ג1 ) מהן הזכויות והחובות של האסירים. ( ג2 ) אסירים לעומת עצירים. ( ג3 ) ראיונות. ( ד ) משפט משווה. ( ה ) מענה על השאלה המשפטית " האם המצב הקיים הינו היעיל ביותר מבחינת שמירה על כבוד האסיר לבין שמירה על אינטרס הציבור ". ( ו ) סיכום העבודה.
פרק (א ) המבוא:
עבודה זו עוסקת בנושא הזכויות והחובות שיש לאסירים ולעצירים בכלא הישראלי, בתחילת העבודה אני אדבר על החקיקה המסדירה את נושא אוכלוסייה החלשה הזו, אדבר על מהן השיקולים למתן זכויות לאסירים ולעצירים, ניראה כיצד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו השפיע על מערכת הענישה ועל חיי האסיר והעציר, אדבר על הזכויות הניתנות לעצירים ולאסירים תוך דגש על ההבדל בין הזכויות המוקנות לבין הזכויות המוגדרות כטובת הנאה, אדבר על ההבדל שבין הזכויות שמוענקות לאסירים לעומת לעצירים, בפרק ראייה השוואתית בינלאומית אני אציג את זכויות האסירים והעצירים באירופה בכלל, ובאנגליה בפרט, ולבסוף פרק הסיכום אשר יכלול את השאלה המשפטית שהצבתי " האם המצב הקיים הינו היעיל ביותר מבחינת שמירה על כבוד האסירים לבין שמירה על אינטרס הציבור." וכול מה שהזכרנו לעיל יהיה בראייה השוואתית למה שמתרחש בסרט " אקספרס של חצות" .
" אקספרס של חצות " זהו סרט אשר מבוסס על סיפור אמיתי, על בחור צעיר שנעצר באיסטנבול שבטורקיה כאשר נמצא על גופו כמות של שני קילו סמים מזן חשיש, הסרט הוא סיפורו של וויליאם הייז ועל ההתעללות שעבר בחדר החקירות בשדה תעופה ובבתי מעצר ובבית כלא הטורקי, החל מפגיעות מינוריות יחסית כמובן לשאר הפגיעות, כגון פגיעה בכבודו בפן המילולי והרגשי ועד לפגיעות חמורות ביותר, התעללות פיזית של ממש, מכות עד " צאת הנשמה " ואפילו ניסיון לאונס שמתרחש בסוף הסרט, יש לציין שכל הפגיעות אשר חווה על בשרו נעשו על ידי הסוהרים ולא האסירים. סרט זה גם מראה לנו לא רק את האופן שבו הסוהרים היו מתנהגים כלפי האסירים, אלא גם כיצד הייתה בנויה כל המערכת המשפטית בטורקיה בזמנו החל משוחד של שופטים ועד לעורכי דין מושחתים. אנחנו בעבודה זו נשלב בין המצב הקיים בישראל ותוך כדי נראה ונשווה כיצד הייתה ההתנהלות ובאיזה זכויות אדם הייתה הפגיעה בסרט. יש לציין שהסיפור או הסרט הנ"ל הינו משנת 1970 ובגלל שאני בן אדם אופטימי למדי אני אומר לטובת העם הטורקי שאני מקווה שהמצב השתנה מאז ועד היום.
מה זה אסיר או עציר בעצם? אסיר זהו בן אדם אשר נשללה ממנו הזכות לנוע בצורה חופשית, זהו אדם שעל פי חוק נשללת ממנו חירותו, וכמובן בעת שללת חירות בסיסית זו משמעה שינוי מעמדו האזרחי של האסיר החדש. עקב שינוי מצב זה של אזרח שהפך לאסיר מחייבת אותו בקיום ושמירה אחר הוראות שחלות עליו מכוח חוק. שירות בתי הסוהר הינו המנגנון של מערכת הענישה הישראלית אשר דואג שהחובות הללו אכן יתקיימו על ידי האסיר או העציר, אך גם לשירות בתי הסוהר ישנם חובות כלפי האסיר, כלומר בנוסף לשמירה על אכיפת הענישה, הם גם מחויבים כלפי האסיר והעציר בכול הנוגע למתן זכויות המגיעות להם על פי חוק. כלומר על שירות בתי הסוהר בעת שמירה על אסיר לדאוג לטיפול בו בדרך ובצורה שהינה שומרת על זכויותיו הבסיסיות כאדם. כלומר אין לנקוט בשיטת מאסר אשר מבזה, משפילה ורומסת את האסיר וכבודו.
" חומות הכלא מפרידות בין האסיר לחופש, חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם. זכותו של האדם לחופש ניטלה מן האסיר, זכותו של האדם לשלמות גופו ונפשו לא ניטלה ממנו. האסיר נהנה מכל זכויות האדם, למעט אלה שנשללו ממנו במפורש, או ששלילתן משתמעת כתוצאה טבעית המסתברת מהמאסר עצמו. האסיר זכאי לשוויון, לפרטיות ולשלמות גופנית ונפשית. האסיר זכאי לחופש ביטוי. הוא זכאי לחופש דת ומצפון. כל הזכויות הללו אינן מוחלטות, הן יחסיות. ניתן להגבילן לשם הגנה על אסירים אחרים ולשם הגנה על אינטרס הציבור.אך להגבלות יש גבולות. ההגבלה צריכה להיות לתכלית ראויה: היא צריכה להיות במידה הדרושה " כפי שצוין אסיר או עציר הוא אדם אשר נשללה ממנו הזכות לחירות ומטבע הדברים תישלל גם הזכות לתנועה חופשית, ומעצם שלילת חירות תנועה זו של אדם ישנם עוד זכויות אשר יפגעו, כי קיומם משתייך בצורה ישירה ותלויים בהיותו אדם חופשי, בכך שבלתי אפשר יהיה לקיימן בתוך תא או כלא, זכויות כגון הזכות לעסוק במשלך יד, הזכות להקמת עסק, הזכות לנהוג, הזכות לנסוע לחוץ לארץ, הזכות לדבר בטלפון סלולרי, והרבה עוד. אומנם מצד שני, ישנם זכויות שאין הם קשורים לחופש התנועה של האדם וכן ניתן לספקם לאסיר או עציר כמו הזכות לכבוד ( שהיא לבדה זכות שכוללת בתוכה מגוון זכויות כגון הזכות לבריאות, הזכות להיגיינה, הזכות לארוחה, הזכות להלבשה, הזכות למיטה הזכות, לפרטיות ועוד הרבה זכויות, אשר נדון בהם יותר בהרחה בהמשך העבודה ) . פרופ' רות גביזון בספרה על זכויות אדם בישראל מציינת את הדברים הבאים "זכויות האדם נגזרות מטבע האדם ומשום כך אין הן מותנת בהכרה של שיטות משפט כלשהי " כלומר שזכות לכבוד וכול מה שנכלל בתוך המילה כבוד, מוקנים לכל אדם אשר הוא ואין קבלת זכות זו עומדת או תלויה בשום מעמד, גבוהה או נמוך, חופשי או כלוא של אדם. דברים אלה מובילים אותנו להבנה שגם בעת מאסרו או מעצרו של אדם, יש לדאוג למימוש זכויותיו הנובעות מזכותו לכבוד, וזה אומר שמגיע לו לקבל תנאים שלא ישפילו אותו, שלא יפגעו בבריאותו, שלא יהוו סיכון לחייו. כלומר יש לתת לאסיר או עציר את הזכויות שמאפשרות לו לבצע את תקופת מאסרו בצורה מכובדת ועל הזכויות הללו אנו נדון בעבודה.
