פרשת קו 300, מהיבט התקשורתי, מהיבט המוסרי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 1627
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

עבודה בנושא – פרשת קו 300  (שנת 1984) מגמה : ביטחון והגנת העורף תאריך : 14.7.11
פרשת קו 300 ב-12
באפריל 1984 השתלטו ארבעה מחבלים חמושים בסכינים, שבאו מרצועת עזה, על אוטובוס בקו ‎300 של "אגד", שנסע מתל אביב לאשקלון. במהלך פעולת החטיפה נפצע אחד מנוסעי האוטובוס. החוטפים החזיקו בנוסעי האוטובוס כבני ערובה ודרשו לשחרר תמורתם 500 מחבלים הכלואים בישראל. הם החזיקו ברשותם מזוודה וטענו כי מדובר במזוודת נפץ וכי לא יהססו לפוצץ אותה ולהרוג את הנוסעים. בדיעבד התברר כי המזוודה הייתה ריקה ומדובר היה באיום סרק.
זמן קצר לאחר החטיפה, שחררו החוטפים את אחת הנוסעות שהייתה בהריון, והנוסעת הזעיקה עזרה. למחרת עם שחר פרץ כוח של סיירת מטכ"ל לאוטובוס החטוף, בקרבת דיר אל בלח, ושחרר את נוסעיו. בפעולת החילוץ נהרגה אירית פורטוגז, חיילת מנוסעי האוטובוס, מאש צה"ל. כן נהרגו שניים מארבעת המחבלים.
שני המחבלים האחרים נלכדו, נכבלו והובלו לשדה סמוך, שם הוכו על ידי אנשים שהתקבצו סביבם. ראש השב"כ, אברהם שלום, וראש אגף המבצעים בשב"כ, אהוד יתום, ניגשו לראות את המחבלים הכבולים. לפני שעזב את המקום הורה שלום ליתום להרוג את שני המחבלים.
אנו שואלים את עצמנו מה הביא את הפרשה הזאת להיות כול כך משמעותית?
מה באירוע או בחלקו משך את העין של כול אזרח וכתב חדשות- לא מדובר רק על ישראלים.