93
ממ"ן 15                                                                                                                                                                                                       
1 . א. כותב המאמר הוא הסופר והוגה הדעות אהרון דוד גורדון. גורדון, שהיה מראשוני העלייה השנייה ומראשי תנועת העבודה בארץ, נודע לימים כאחד המנהיגים הרוחניים של תקופתו. עיקרי הדברים בהם עוסק גורדון במאמרו "החלום ופתרונו", הם ארץ ישראל השוממה, נפשו השבורה, חשיבות עבודת הארץ ואמונתו ביכולתו של העם להיטיב את מצבה.  בחלומו, רואה גורדון את ארץ ישראל שוממה ועזובה, וכך גם את נפשו שלו. הוא שומע קול שמגלה לו שחורבן הארץ וחורבן נפשו, אחד הם, והסיבה לשניהם היא הגלות והחיים בקרב זרים. לאחר שהקול אומר לו שיש עוד גחלת דולקת וישנה תקווה, הוא מתעורר לפעולה ומתחיל לעבוד, עבודה שאותה הוא מגדיר כ 'עבודה לשם עבודה' ולא לשם מטרה חומרית. רבים אומרים לו שהוא עובד סתם, וללא תקנה, אך הוא ממשיך וממשיך בעבודתו.  הפתרון שמציע א.ד. גורדון לחלומו, הוא לעזוב את הגלות ואת הרגליה, לחזור לארץ ישראל ולעבודת אדמתה. עזיבת הגלות, וחידוש עבודת האדמה, יאפשרו את חזרת האדם לחייו שלו עצמו ויחיו את העם והארץ; הגחלת שנותרה בוערת תהפוך ללהבה גדולה והעם יחזור לתפארת עברו.
 חלומו של גורדון, מתקשר היטב לתפיסותיו האידיאולוגיות. הגותו הענפה עסקה רבות בנושא עבודת האדמה והקשר בינה לבין מצבו של …