סמינריון כפול במשפט מנהלי: מינויים פוליטיים ברשויות הממשל והשלטון. 70 עמודים, ציון: 88

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 22529
מספר מקורות 84

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא.. 4
חלק א': המסגרת הנורמטיבית.. 5
ממשלת ישראל כנאמן הציבור. 5
חוק יסוד: הממשלה. 5
החובה של הממשלה לפעול כנאמן הציבור במשפט הישראלי 6
על החובה לכבד זכויות אדם.. 8
התנגשות של זכויות.. 9
סוגי זכויות.. 9
זכויות טבעיות.. 9
הזכות לכבוד, שממנה נגזרות: 10 זכויות פוליטיות.. 10 זכויות חברתיות.. 10 ארגונים לזכויות אדם.. 13
פגיעה בזכויות האדם.. 14
מסמכים מרכזיים.. 14
היסודות החוקתיים של מדינת ישראל. 16
עקרון זכויות האדם והאזרח. 20 ירידת הפורמליזם במשפט הישראלי 27
א. הטיעון 27
ב. ההנמקה השיפוטית בשנות החמישים.. 28
ג. ההנמקות השיפוטיות בשנות השמונים.. 28
חלק ב': הליכים משפטיים שננקטו במסגרת הליכי מינוי ציבוריים והמגמה העולה מהם.. 31
המאבק במינויים הפוליטיים.. 31
פרשת גלנט.. 32
פרשת בר לב. 34
פרשת אלי גביזון 35
חלק ג': המצב המצוי לעומת המצב הראוי 36
האם הופר מערך האיזונים והבלמים החיוני בכל חברה דמוקרטית – וכוחם של בג"ץ, של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה רב מדי יחסית לכוחן של הרשות המחוקקת והמבצעת?. 36
דוגמאות להתנגשות סמכויות בישראל. 36
כפילות תפקידים: ח"כים שמשמשים כשרים. 36
חקיקת משנה. 37
חקיקה שיפוטית.. 37
הליך הסרת חסינות.. 37
דוגמאות למערכת איזונים ובלמים בישראל. 37
הצעת אי אמון 37
הנהלים הקשורים להצעת אי אמון מוסדו בחוק יסוד: הממשלה, סעיף 28: 37
משפט משווה. 38
הפרדת רשויות בארצות הברית.. 38
דוגמאות למערכת איזונים ובלמים בארצות הברית.. 39
הפרדת רשויות בממלכה המאוחדת.. 39
מה הן ההשלכות החברתיות?. 41
עקרון הפרדת רשויות.. 41
האם ראוי למנוע את המשך המגמה?. 41
סיכום ביבליוגרפיה. 45
תקציר ישנה חובת נאמנות של השלטון כלפי הפרט כנאמן הציבור . ד"ר אסף הראל מחלק כללים אלו  לעקרונות כללים, לכללים הנוגעים לסמכות השלטונית, לכללים הנוגעים לאופן הפעלת הסמכות, ולכללים הנוגעים לעילות הביקורת על שיקול הדעת המנהלי. דיני הבטלות קובעים באלו מקרים תיחשב החלטה שלטונית לבטלה משום שהתקבלה בחוסר סמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי. בית המשפט יכול לבקר את תוכנה של ההחלטה המנהלית, לא רק לאורם של כללי הסמכות ואופן הפעלתם, אלא גם לאורם של עקרונות הסבירות והמידתיות: בית המשפט יבחן אם ההחלטה המנהלית כלפי הפרט בוצעה לאור עיקרון המידתיות ואם היא סבירה, קרי, האם הרשות שקלה את מכלול השיקולים בטרם קיבלה את החלטתה ביחס לפרט. בנוסף לחובות המוגברות שחלות על הרשות השלטונית במגעה עם האזרח, נתונות לרשות פררוגטיבות, זכויות יתר בתחומי המשפט הפרטי, אשר נועדו להבטיח את קיום תפקידה כנאמן הציבור ביתר יעילות. לדוגמא, הלכת ההשתחררות מאפשרת לרשות השלטונית להשתחרר מהבטחה שלטונית שנתנה לפרט, זאת בשם טובת הכלל והצורך של הרשות לאזן בין אינטרס כלל הציבור לבין זכויות הפרט. גם דיני החסינות בנזיקין קובעים כי הרשות תהא פטורה בנסיבות מסוימות מחבות בנזיקין, מקום בו טובת הכלל מצדיקה זאת. כיום, עידן ההפרטה מציב בפני המשפט המנהלי אתגר חדש, רשויות השלטון מתפרקות מסמכותן ומאצילות מהן לגופים פרטיים, נכסי המדינה נמכרים לחברות פרטיות, ונתח ניכר מזירת הפעילות הציבורית עובר אל המגרש הפרטי, מה שדורש פיתוח דוקטרינות מתאימות לסיטואציה החדשה שבה גופים פרטיים מפעילים סמכויות שלטוניות ופועלים בזירה הציבורית.
כך, פותחה דוקטרינת הגופים הדו מהותיים, דוקטרינה שראשית פיתוחה הוא בפסיקה, ואשר נדונה בהרחבה ואף פותחה, ביתר שאת, לגבי גופים דו מהותיים. על-פי הדוקטרינה, גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי ואשר עושים שימוש במשאבי ציבור, בין אם באמצעות הפעלת סמכות שלטונית על-פי דין, בין אם באמצעות מילוי פונקציות שברגיל רשות שלטונית ממלאה, ובין באמצעות זיקה מוסדית לרשויות השלטון, דינם להיות כפופים לכללי המשפט המנהלי, וזאת היות והשימוש שהם עושים במשאבי ציבור מחייבם לנהוג כנאמני ציבור ככל שהדבר קשור להיבטים הציבוריים של פעילותם, וזאת לצד כיבוד 'כובעם' הפרטי.