פסיכולוגיה חברתית יחידה
1 פסיכולוגיה=חקר ההתנהגות האנושית, ההנחה היא שיש חוקיות ויש לזהותה בכדי לנבא ולשלוט.
פסיכולוגיה חברתית=השפעת הזולת באופן ממשי או מדומיין על רגשות, מחשבות והתנהגות היחיד. בני אדם מושפעים מאנשים שסביבם.
חלק מההשפעה היא ממשית, כלומר יתכן שמה שנאמר לי הוא אמיתי, וחלק מההשפעה היא דמיונית, כלומר נדמה לנו שאחרים חושבים עלינו כל מיני דברים. דבר זה משפיע על הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלנו.
חקירת תיאוריה מדעית/דיואי
1 .       ניסוח שאלה (האם עצבנות משפיעה על הצלחה במבחן)
2 .       השערה (ככל שאדם עצבני יותר כך פחות יצליח במבחן)
3 .       הק אמפירי (ככל שהציון במבחן העצבנות גבוה יותר, כך הציון במבחן נמוך יותר)
4 .       בדיקה והסקה – מערך מחקר מתאמי/ניסויי מערך מתאמי – מחקר שדה: מדידת המצב האמיתי ללא הפעלת מניפולציה (מדידת רמת עצבנות ע"י שאלון לדיווח עצמי, בדיקת ציון במבחן מסוים ובדיקת קשר מתאמי בין שני הציונים). לא מדובר בקשר סיבתי כי לא ניתן לדעת מה גרם לרמת העצבנות או לציון הנמוך/גבוה במבחן.
מערך ניסויי – מחקר מעבדה: מדידת המצב לאחר הפעלת מניפולציה.
1.       מגדירים משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי (עצבנות זו הסיבה – משתנה בלתי תלוי, הציון במבחן הוא התוצאה – משתנה תלוי).
2.       מחלקים את המ"ת ואת המב"ת לכמה רמות כאשר החלוקה לקבוצות הינה אקראית, לאחר מכן החוקר מבצע מניפולציה (קבוצה אחת מעצבנים, קבוצה שנייה מרגיעים ולקבוצה השלישית לא עושים כלום-קבוצת ביקורת).
3.       מעבירים לכולם את אותו המבחן (כולם עושים את אותו המבחן בדיוק).
4.       משווים את ממוצע התוצאות של המבחן בין הקבוצות השונות (משווים את ממוצע הציונים של הקבוצות כך שהציפייה היא שהקבוצה שעצבנו אותה תקבל ציונים נמוכים ואילו הקבוצה שהרגיעו אותה תקבל ציון גבוה).
מדובר בקשר נסיבתי כיוון שהתוצאות שלעיל נגרמו ע"י מניפולציה.
יחידה
2 עיבוד מידע חברתי – כל הזמן מגיע אלינו מידע: הבעות פנים, דברים שאומרים לנו וכדומה. אנו מעבדים את המידע הזה וממנו מגיעים למסקנות והחלטות. (דני ושי חברים לעבודה. דני אמר לשי שלום אבל שי לא ענה. למחרת דני לא אמר לשי שלום:
א.      שי לא ענה לדני=>שי כועס ומזלזל בדני=>דני נעלב ומתרחק ב.       שי לא ענה לדני=>שי לא שמע את דני=>דני יגיד לשי שלום שוב).
האדם לא מודע לכך שהוא מפרש כל דבר בחייו והוא מאמין כי הפרשנות שהוא עושה למצבים זוהי המציאות.
עקרונות עיבוד המידע קטגוריות – קבוצת פריטים שסווגו ע"פ מכנה משותף.
קטגוריות חברתיות – קבוצות אנשים שסווגו ע"פ מכנס משותף.
סכימה – מכלל ידע שיש למישהו לגבי אובייקט מסוים.
סכימה חברתית – ידע, ציפיות של אנשים ממצבים, בני אדם וקבוצות (כשרואים אישה מבינים שהיא שייכת לקטגוריה חברתית של נשים, בסכימה ישר מפעילים את כל מה שחושבים על נשים: לא יודעות לנהוג, בזבזניות וכו'). הסכמה החברתית היא כמו סטריאוטיפ.
יתרונות לשימוש בסכימות: מהיר, קל, חסכוני ובטוח.
חסרונות לשימוש בסכימות: חוסר דיוק, נוקשות, שפיטת אדם מהר מידי.
סכימות חברתיות:
1.       סכימת התסריט: סכימה המארגנת ידע על אירוע או מצב (למשל חתונה: אנו יודעים מראש מה ללבוש, כיצד להתנהג, מה יהיה בחתונה וכו'. זוג שרב בדרך לחתונה של חברים, יגיע לחתונה וישנה את ארשת פניו בכדי להיות בשליטה ולהיות מתוכנן). בסכימה זו מבזבזים המון אנרגיה בצביעות ובחוסר אמיתיות.
2.       סכימת אישיות: סכימות שמארגנות ידע על אנשים אחרים (קמצנות, נאיביות, נודניק וכו').
סכימות אלה מתגבשות במהירות במשפחות (הבת המפונקת, הילד –