תוכן עניינים:   מבוא -…3
מהי התרבות שמבקשים להגן עליה –5
ההכרה בהגנה תרבותית  –6
טעמים נגד ההכרה בהגנה תרבותית  -…11
טעמים בעד ההכרה בהגנה תרבותית  -..12
למי יש היכולת לממש את הזכות לתרבות ומה מצדיק זכות זו ?  12
מיהו מיעוט ומהם ערכיו ? -…13  ציווי דתי מול ציווי תרבותי.
-16
הגבלות פנימיות והגנות חיצוניות של קבוצות רב תרבותיות.  …17
האם מדובר במטען תרבותי קשיח ממנו לא יוכל לצאת בן התרבות מקבוצתו ?  -..18
אפשרויות היציאה מן הקבוצה.  –…19
סייגים בהם נעשה שימוש בטענת הגנה תרבותית בפלילים  -.
עטיית כיסוי ראש לנשים במדינות ליברליות. –22
מילת נשים  –..24
רצח על כבוד המשפחה.  –27
היחס הראוי שצריך להתקיים בין המדינה הליברלית לבין קבוצות תרבותיות הפועלות במסגרתה.
29
ביקורות .33
ביקורת ליברלית ביקורת  פמיניסטית ..36
ביקורת מרקסיסטית 38
ביקורת פוסט-מודרנית הצעת חוק  –.39
הגנה תרבותית בעולם –..40 סיכום ודעה אישית  43
ביבליוגרפיה.
–46
מבוא:
עם סיומה של המלחמה הקרה בשלהי המאה העשרים, חוו כמה מדינות בעולם התעוררות אתנית לאומית פנימית.  התעוררות זו סבה סביב דרישות של קבוצות מיעוט לשפה, לאוטונומיה, לייצוג פוליטי, לחופש דתי, לזרם חינוך עצמאי, להכרה בזכויות קניין היסטוריות במיוחד כלפי מקרקעין, לשינוי האופי הכללי של המסגרת המדינית הקיימת, כגון דרישות לשינוי סמלי המדינה ועוד. מתחים אלה הסתיימו לא אחת באלימות. התחזית היא שמתחים אלה ימשיכו להוליך לחיכוכים בין קבוצות המיעוט לקבוצת הרוב –  המיוצגת לרוב על ידי זרועות רשמיות של המדינה, כגון משטרה וצבא – גם בעתיד לבוא. ישראל היום אף יותר מבעבר היא מדינה רב תרבותית וככזו, חיים בישראל זה לצד זה מגזרים שונים המאופיינים במאפיינים תרבותיים שונים, כגון:מוצא אתני, לאום,שפה,דת,ומנהגים שונים. במקרים רבים, המאפיינים והמנהגים התרבותיים של קבוצות שונות מתנגשים בתרבות הרוב, המשתקפת בין השאר באיסורים מן המשפט הפלילי. כעולה מפסקי דין רבים ואשר יפורטו בהמשך, קשיי ההגירה מתבטאים בהתנהגות עוברת חוק  והתנגשות הנורמות "מבית" עם הנורמות הנהוגות בישראל .
חברות רבות מורכבות מקבוצות תרבותיות שונות. על רקע זה נוצרת דילמה בדבר דרך ההתמודדות הראויה עם הצרכים התרבותיים והדרישות התרבותיות של קבוצות אלה.  בניגוד לתפיסה הרווחת כי הליברליזם הוא תורת מוסר אינדיווידואלית, הרי שדווקא עקרונות היסוד הליברליים משקפים ניסיון לאפשר לקבוצות התרבותיות לממש את מפעלן התרבותי באופן נאות, וזאת על ידי אי מעורבותה של המדינה בתכנים התרבותיים של הקבוצות התרבותיות הפועלות בה, לצד מחויבות לעקרות יסוד ליברליים ולערכי הפלורליזם והסובלנות.  החברה מורכבת ממפעלים תרבותיים שונים ומגוונים, כאשר המטרה הליברלית היא לאפשר את המימוש התרבותי הקבוצתי של בני החברה באופן נאות, כאשר הפתרון העיקרי לכך היא נסיגת המדינה ממעורבות ישירה בענייני התרבות של חבריה, פתרון הטמון בכינונן של חירויות הפרט הליברליות ביניהם חופש התאגדות, חופש המצפון, חופש הדת וחופש הביטוי, חירויות הפרט הן אלה שמתירות לקבוצות התרבותיות את מימוש מפעלן התרבותי באופן חופשי יחסית. וזכויות הפרט מניחות שפרטים רבים יממשו את החירויות הנתונות להם באופן תרבותי קבוצתי.  חיים בחברה מחייבים היענות לכלים ולעקרונות מסוימים. יש דבר שמותר לעשות ויש דברים שאסור לעשותם, כך גם בחרה ליברלית  המימוש התרבות בחרה ליברלית אינו מימוש ללא גבולות. נקודת המוצא היא הכרה בחשיבות המפעל התרבותי ובערכו.  כשם שלכל יש זכויות פרט שוות וזכויות הצבעה שוות ללא קשר לגזע ולתרבות, כך הכול צריכים ליהנות מחזקה שלמטענם התרבותי יש ערך.   הליברליזם אינו מסביר פנים לכל סוגי התרבויות באופן שווה בהיותה מחויבת לערכי יסוד מסוימים, ואין היא ניטראלית, משליכה על עיצוב המגבלות האמורות. המגבלה הבסיסית היא שלילת השימוש באלימות פיזית.
מגבלה שנגזרת מהעוינות הליברלית לאלימות נוגעת בכלים העומדים לרשות הקבוצה התרבותית לאכוף את הציות לנורמות התרבותיות של בני הקבוצה. כפייה אלימה של מטען תרבותי היא מחוץ לתחום. הדילמה הניצבת בפנינו היא כאשר אלמוני אחד רוצח פלוני מטעמי שעשוע. ומאידך אלמוני רוצח פלוני מכוחה של אמונת כישוף, האם דין אחד חייב להיות לשניהם ?  הרוצח מטעמי כישוף טוען כי פעל מטעמים תרבותיים. האם עלינו להחיל עליו כללי ענישה שונים ?  אין שימור תרבות שמצדיק נקיטה בצעדים אלה בחברה ליבלית, ואין כל מקום להתנצל על עמדה זו או להרגיש שלא בנוח.  מיעוטים תרבותיים דורשים הכרה ציבורית רבה יותר בזהותם הייחודית, וכן מידה רבה יותר של חירות ואפשרות לשמר ואף לפתח את הנורמות התרבותיות הייחודיות להן.  הזכות לתרבות תובעת מהמדינה לנטוש את עמדתה הניטראלית ולסייע באופן פעיל לתרבויות הזקוקות לתמיכה אפילו כאשר השקפת החיים של תרבויות אלה נוגדת השקפות חיים אחרות הרווחות במדינה.
"האדם הוא חיה חברתית" וקבוצות חברתיות יוצרות תרבות חברתית,והשתייכותם של בני האדם לקבוצות חברתיות מבדילה אותם זה מזה.  בעיקרי היסוד של ההגות הליברלית נמצא את המרכיבים החשובים המאפשרים מימוש תרבותי קבוצתי באופן נאות של קבוצות אחדות הפועלות זו לצד זו.  ההוויה האנושית מורכבת מקבוצות שונות של השתייכות תרבותית. גבולות החברה הן לעיתים גבולות הקבוצה, ולעיתים ניתן למצוא קבוצות תרבותיות אחדות במסגרת חברתית אחת. על מנת לבחון את מהותה של הקבוצה יש להסתכל על מרכביה המרכזיים, המרכיב האובייקטיבי והמרכיב הסובייקטיבי, המרכיב האובייקטיבי בוחן את הפרמטרים שבהתקיימותם ניתן לומר כי לפנינו קבוצת לאו,גזע,דת או אתניות, ואילו המרכיב הסובייקטיבי בוחן את התחושה שחברי הקבוצה חשים לגבי השתייכותם הקבוצתית ומשמעותה.   תחילה אבחן מהי התרבות עליה מבקשים להגן תוך דגש על הטעמים בעד ונגד ההכרה בהגנה תרבותי, ולמי יש את היכולת לממש את הזכות לתרבות ומה מצדיק זכות זאת. אבדוק את אופן תפקודם של סוגי מיעוטים מול הקבוצה התרבותית אליה הם נקשרים ומהן דרכי היציאה וצורות השמירה של חברי הקבוצה על חבריה. כמו כן אפרט כיצד ההגנה התרבותית באה לידי ביטוי במשפט הישראלי ואנקוב במספר דוגמאות בהן העניין הרב תרבותי  מועלה בשיח הישראלי ומתעוררות דילמות באשר לנקיטת או אי נקיטת דרכי פעולה על ידי המדינה, וזאת תוך עיון בפסיקה לאורך השנים שנפסקה בבית המשפט, וכן עיגונים שניתנה להגנה התרבותית על ידי הפסיקה ואף על ידי אמנות המשמרות ומחזקות את מעמדן של קבוצות תרבותיות.  לסיכום אציג את ביקורתן של גישות שונות לדרכן להתמודדותה של  המדינה הליברלית עם הקבוצות הרב תרבותיות שבקרבה.