תוכן עניינים
                                                                                                                                                           מס' עמ' מבוא
3-4
פרק א:
היבט הצהרתי של מדינת ישראל: רקע היסטורי, מושגים, חוקים ואמנות 5-14
פרק ב:
זכויות אדם המוענקות לאסירים ביטחוניים במסגרת המדיניות ההצהרתית,    המניעים להענקתם ולהפרתם, (מדיניות שאינה מתיישבת עם המדיניות המוצהרת.
משפטים-22
פרק ג:
דינמיקת האסירים ותפקודם כגורם משפיע על מדיניות הכלא
2 3-
5 פרק ד:
דיון -סיכום
2 6-29
ביבליוגרפיה
3 0 שאלת היסוד העומדת במרכז עבודתי היא שאלת יחסה של מדינת ישראל כלפי האסירים הביטחוניים.
המדיניות הפורמאלית של מדינת ישראל מול המדיניות הא-פורמאלית כשמנגד קיימת מחוייבות לזכויות אדם אך גם הפרות זכויות אדם ממניעים שונים. זכויות האדם הוא נושא שקרוב לליבי ועניין אותי לבדוק כיצד מדינה דמוקרטית, אשר חורטת על דגלה את חופש הדעה והביטוי, חופש הדת, חופש העיסוק וחופש התנועה, מתמודדת עם מצבים בהם היא צריכה באופן חוקי להגביל את הזכויות האלו כלפי אוכלוסיות מסוימות.  האסירים הביטחוניים הם אוכלוסיה מיוחדת מבחינת כלל האסירים הקיימים במדינה. חלקם תושבי מדינת ישראל, חלקם אזרחי הרשות הפלסטינית, אשר מונעים מטעמים אידיאולוגיים ומטרתם היא חיסול מדינת ישראל. אילו כלים יש למדינה דמוקרטית להתמודד עם אוכלוסיה כזאת, שכל זכות שניתנת לעציר או לאסיר רגיל, יכולה להיות מנוצלת על ידם כדי לפגוע בביטחונה? במצב כזה האסירים הביטחוניים מנסים לנצל באופן ציני את הדמוקרטיה הישראלית ואת הזכות שלהם לעתור ולהתלונן על תנאי כליאתם על מנת לפגוע בדמוקרטיה המאפשרת להם לעתור. יש לציין, שבעיית ביטחון לאומי קיימת בכל המדינות והמשטרים, אך בדמוקרטיה מתעוררת בעיה מיוחדת בשל ההתנגשות  בין ערכי יסוד דמוקרטיים ובין פעולות הנגזרות מהרצון לחזק את הביטחון הלאומי. לא מן הנמנע שבשם "קדושת הביטחון" יפגע השלטון בהליכים הדמוקרטיים ויגביל את חירויות האזרח. עבודתי דנה בסוגיות האלה תוך שהיא מתמקדת בעצירים הביטחוניים ובוחנת אותן באמצעות דוגמאות מן המציאות הישראלית.
עבודתי כוללת ארבעה פרקים העוסקים בנושא מנקודות מבט שונות: הפרק הראשון כולל דיון במושגים גרעיניים הכרחיים כגון הגדרת אסיר ביטחוני, מעצר מינהלי , עצירים מינהליים, וכוללת דיון בחוקים ובאמנות אליהם קשורה מדינת ישראל ורקע היסטורי אשר יסייע בהבנת הפרקים הבאים. המדיניות הפורמאלית עליה מצהירה מדינת ישראל מעוגנת בחוקים ובאמנות לזכויות אדם עליהם היא חתומה.  הפרק השני בעבודתי עוסק בזכויות הניתנות לאסירים הביטחוניים כחלק מהצהרת המדיניות הדמוקרטית במדינת ישראל. החקיקה המצדדת במתן הזכויות הללו ובמדיניות הא-פורמאלית שאינה מתיישבת עם המדיניות המוצהרת, במניעים להפרה ובכך שהשלטון אינו מודה במדיניות הא-פורמאלית על ההיבטים השליליים והחיוביים שבה. לא ניתן שלא להשתמש בפרק זה בעתירות אשר הוגשו ע"י פלסטינים המוגדרים עצירים ביטחוניים ולעיין בפסיקות של בית המשפט הנוגעות לעניינם.  מתוך הפסיקות השונות ניתן לראות את ההתמודדות של מערכת המשפט המייצגת את המדיניות הישראלית בנושא זכויות אדם ובאיזון בין הפגיעה בעותר לבין הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.  הפרק השלישי מביא נקודת מבט אחרת בנושא האסירים הביטחוניים, הפרק דן בדינמיקה של האסירים בבתי הכלא כנתון שמביא לשינוי התנהלות שב"ס כלפיהם לטוב ולרע. אם במניעת טובות הנאה ואם בתוספת טובות הנאה. יש לציין שהמקורות המחקריים בנושא זה הם מועטים עד כדי אפסיים. יש להבין מכך שזה לא בכדי. הנושא מזמן ביקורת קשה על מדיניות מדינת ישראל כלפי אסירים ביטחוניים  וכלפי הפרת זכויות אדם. אי לכך, נמנעים גורמים שונים וגם גורמים אקדמאים מלחקור את הנושא באופן מסודר. היות וחקירה משמעותית עלולה לפגוע בצורכי ביטחון, בחשיפת נושאים מסויימים שמדינת ישראל מעוניינת להסתירם, בתדמית המדינה ויכול לתת גושפנקא אקדמית לדו"ח אשר יגרום לנזק תדמיתי למדינת ישראל בעולם. בשל חוסר במקורות אקדמים, איסוף המידע נעשה באמצעות חיפוש בחומרים ממוחשבים מעמותות שונות לזכויות אדם, ומכל הגורמים הקשורים לנושא אסירים ביטחוניים. מאמרים רשמיים משב"ס ודוחות של השב"כ שנעשו בנושא זה כמפורט בביבליוגרפיה.   רבים הם המאמרים והעתירות בנושא זה. מרבית המאמרים הם של ארגון "בצלם" וארגונים ועמותות שונים הפועלות לזכויות אדם. אי אפשר להתעלם מן העובדה כי הן פועלות מאינטרסים שונים. רבים מן הפעילים בעמותות השונות הם ערבים ישראלים, ולא מן הנמנע שהדוחות שלהם לא אובייקטיבים אלא מונעים מדעות פוליטיות והזדהות עם הפלסטינים.   הצגת חומר ע"י שב"ס או שב"כ בנושא מובאים ברמה של מידע עובדתי  לבית המשפט תוך כדי הסברים למניעים להפרות השונות המתקיימות בין כתלי הכלא. בעבודתי ניסיתי לבחון את הנושא משני צידי המתרס, גם את הצרכים של הפלסטינים וגם את הצרכים של המדינה להגן על אסירים אחרים, על התנהלות בתי הכלא, על שלומם של הסוהרים ופגיעות של אסירים ביטחוניים כלפי עצמם וכלפי ביטחון אזרחי המדינה.