זכויות האדם והאזרח בישראל

תוכן העניינים

1 .       זכויות האדם והאזרח – מבוא
3
2 .       סקירת זכויות האדם והאזרח בישראל 5
א.      חופש הביטוי 5
ב.      הזכות לפרטיות
8 ג.        הזכות לחירות
1 1
ד.      הזכות לאזרחות
1 3
ה.      הזכות לחיים ולשלמות הגוף
1 6
ו.        הזכות לבחור ולהיבחר
1 9
3 .       סקירת הזכות לשוויון – רקע
20 א.      בג”צ 6698/95 עאדל קעדאן נגד מנהל מקרקעי ישראל
2 2
ב.      בג”צ 1067/08 עמותת “נוער כהלכה” נגד משרד החינוך
2 4
ג.        בג”צ 7081/93 שחר בוצר נגד מועצה מקומית מכבים-רעות
2 5
ד.      בג”צ 721/94 יונתן דנילוביץ’ נגד אל-על נתיבי אויר לישראל
2 6
ה.      בג”צ 5660/10 עמותת “איתך” ואחרים נגד ראש הממשלה
2 8
4 .       ביבליוגרפיה
2 9
בבסיס זכויות האדם, עומדות הזכויות הטבעיות,  אשר מכירות בערך האדם ובכבודו, בהיותו יצור חופשי ובשוויון בין כל בני האדם. זכויות האדם והאזרח, הם אינטרסים מוגנים של אנשים, כלפי החברה או המדינה. לכל אדם, באשר הוא אדם, יש זכויות טבעיות, ללא קשר לתכונותיו ולהשתייכותו לקבוצה מסוימת. זכויות אלו, אינן מוענקות על ידי השלטון ולכן אין השלטון רשאי לשלול או לפגוע בהן ללא הצדקה. מדוע אנו זקוקים לזכויות האדם והאזרח? מלחמת העולם השנייה וגילויי זוועות השואה עוררו את מדינות העולם לפעול על מנת למנוע הישנות של זוועות כאלו ולדאוג שבעלי כוח לא יוכלו לנצל ולפגוע בבני אדם.
לשם כך, מדינות העולם ניסחו את ההכרזה האוניברסאלית לכל באי העולם בדבר זכויות האדם ב-10 בדצמבר 1948. מדי שנה מצוין בישראל יום זכויות האדם הבין-לאומי בתאריך 10 בדצמבר. על אף חילוקי הדעות הרעיוניים קיבלו כל המדינות החברות באו”ם (ארגון האומות המאוחדות) את ההכרזה. 30 הסעיפים של ההכרזה תורגמו על ידי האו”ם ל-200 שפות ואפשר להגדירם כ-30 הדברות של זכויות האדם.