תקציר העבודה (מתוך המבוא שלה) בשלושת הימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, שפרצה ב-5.6.1967, כבשה מדינת ישראל את כל השטח שממערב לנהר הירדן שהיה תחת שליטת הממלכה ההאשמית של ירדן מאז הסכמי שביתת הנשק שבין ישראל לירדן מה-4.3.1949 (הסכמי רודוס), שהיוו למעשה את סיום מלחמת העצמאות.
עם כיבוש השטח, שעתיד לשנות גם את פני הפוליטיקה והחברה בישראל בעשורים שיבואו, נוספו למדינת ישראל קרוב למיליון תושבים פלסטינים בשטחי הגדה המערבית. תושבים אילו, חלקם צאצאי פליטים שגורשו או ברחו מישראל בזמן מלחמת העצמאות, החלו להתנגד לשליטה הצבאית של ישראל עליהם, והחלו בפעילות – צבאית (במקרים רבים תוך פגיעה באוכלוסיה אזרחית), מדינית, משפטית, כלכלית והסברתית – על מנת לסלק מעליהם את מה שנתפס בעיניהם כשלטון זר.
כמו בכל פעילות אנושית המצריכה יותר מאדם אחד לביצועה, נזקקו הפלסטינים במאבקם לתקשר בינם לבין עצמם, בינם לבין תושבי ישראל ובינם לבין הקהילה הבינלאומית. השלטונות הצבאיים, ובעקבות כך אף מערכת המשפט הישראלית, ניסו למצוא את קו הגבול המפריד בין האסור למותר בביטוי הפלסטיני.
כיאה למדינה דמוקרטית, הסיבות להגבלת הביטוי הפלסטיני היו תמיד ביטחוניות, קרי: האיסורים וההגבלות על חופש הביטוי נומקו תדיר בטענות של הגנה על הציבור. דא עקא, סקירה היסטורית של המגבלות שהוטלו על חופש הביטוי בשטחים מאז ראשית הכיבוש הישראלי ועד היום, מלמדת כי השיח הביטחוני וחשיבות ההגנה על חיי אדם מנוצלים לעיתים קרובות על מנת להשתיק גם ביטויים שהממסד הישראלי לא מסכים איתם, אך הם בוודאי אינם עולים ברמתם ובחומרתם לכדי רמות הסיכון הנדרשות על מנת לפסול ביטוי הנאמר בתוך שטחי מדינת ישראל.
…
בחלק הראשון אסקור את הרציונלים לחופש הביטוי בכללותו כפי שהוסברו בספרות ובכתיבה המשפטית והפוליטית בישראל ובעולם, ואת חשיבותו. בחלק השני אעמוד על מצבה המדיני של הגדה המערבית, הרבדים ההיסטוריים שמהם בנויה המערכת המשפטית שלה, והשינויים שחלו מאז סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל (פלשתינה-א"י, בשמה הרשמי) ועד החתימה על הסכם העקרונות בין אש"ף וישראל (הסכם אוסלו). כמו כן יצויין מעמדה המשפטי הנפרד של מזרח ירושלים. בחלק השלישי אחזור אל ראשית ימי הכיבוש הישראלי והצווים שהוצאו מכוחו, ואשר אפשרו את המגבלות על חופש הביטוי לאורך השנים. אראה את השוני בהתייחסות לחופש הביטוי הישראלי אל מול זה הפלסטיני, כאשר הדגש יהיה בעיקר בתחום חופש העיתונות וחופש ההפגנה והתהלוכה, וכן זכות הגישה של תושבים פלסטיניים לבמת חופש הביטוי בישראל. כמו כן אדון בהחלת חוקי היסוד הישראלים בשטחים, ובייחוד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לסיום אתייחס להפגנות סביב בניית חומת ההפרדה בבילעין. בחלק הרביעי אסביר למה לדעתי יש להרחיב את חופש הביטוי הפלסטיני, ואטען כי לא רק שהדבר לא יפגע בביטחון, אלא הוא חיוני לצורך פתרון מוסכם לסכסוך הלאומי.
חופש הביטוי וגבולותיו – היבטים תיאורתיים ומשפטיים תאריך הגשה: 11.5.2011
מספר מילים: 9,768.
תוכן העניינים
מבוא                                                                                  3
הראציונלים (הצדקות) לחופש הביטוי                                         6
מעמדן המשפטי של הגדה המערבית ומזרח ירושלים והדין החל בהן    9
חופש הביטוי הפוליטי בגדה המערבית                                         11
סיכום                                                                                       
5 ביבליוגרפיה                                                                        27