סיכום "מבוא לסוציולוגיה" יחידה 1
הסוציו' ומדעי החברה האחרים הסוציו' עוסקת בגיבוש תיאוריות ובמחקר אמפירי  על התנהגותם של בני האדם. הסוציו' היא ענף במדעי החברה העוסק בחקר, ולעתים אף בניבוי, של התנהגותם החברתית של בני אדם בקבוצות. הסוציו', שלא כמו שאר מדעני החברה המתמקדים בתחום פעולה אחד בלבד, רואה בכל התנהגות חברתית תחום מחקר פוטנציאלי. אנומיה –  (דירקהיים),  מצב שבו החברה אינה מספקת, מספיק הדרכה מוסרית לחברים בה. דוגמא:
עולים חדשים המגיעים למדינה זרה להם, מבחינת הנורמות והתרבות עלולים לחצות קווים אדומים ולהגיע לידי פשע כתוצאה מאי בהירותן של הנורמות באותה תרבות אליה נקלעו.
התאבדות אגואיסטית – התאבדות הנובעת מהתעסקות הפרט בעצמו יתר על המידה ומניתוקו היחסי מהחברה ומוסדותיה (רמת לכידות חברתית נמוכה). דוגמא: אדם ללא משפחה, אלמן או גרוש אינו נהנה מליכוד משפחתי וסיכוייו לפתח נטייה להתאבדות אגואיסטית גדלה.
התאבדות אלטרואיסטית- התאבדות הנובעת מעודף לכידות חברתית, הפרט חושב שההתאבדות תתרום לשימורה של הלכידות הקבוצתית  (רמת לכידות חברתית גבוהה)  (דירקהיים). דוגמא: האיש שקפץ על הרימון התאבדות אנומית – התאבדות הנובעת מאי בהירותן של נורמות חברתיות כלומר: הסתגלות לצורת חיים חדשה, כתוצאה מכך איבוד עשתונות המביא בסופו של דבר להתאבדות (רמת פיקוח חברתי נמוכה) דירקהיים. דוגמא: אדם שאיבד את משפחתו  נדרש להסתגל למצב חדש בו הוא נמצא, הוא אינו מצליח להסתגל ומאבד עצמו לדעת.
התאבדות פטליסטית – התאבדות הנובעת מחוסר תקווה של הפרט לשנות משהו בחייו, כתוצאה מדרישות חמורות של נורמות ורמת פיקוח חברתי גבוהה עליהן. דוגמא: אדם המקבל מאסר עולם.
דגמי החברה:
מבנה (פוזיטיביזם) למול תהליך (פנומנולוגיה): החוקרים המתייחסים לחברה כאל מבנה מנסים לאתר את החוקים המארגנים את החברה האנושית, תוך הדגשת ההיבטים הקבועים בחברה.
החוקרים היוצאים מנקודת מבט תהליכית טוענים שהחברה נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, ומנסים לבחון כיצד אינדיבידואלים מפרשים, מקבלים או משנים את המציאות סביבם.
הסכמה (קונצנזוס) למול מאבק (קונפליקט): הדוגלים בהסכמה נוטים לראות במבנה החברתי דגם המשמר דפוסי התנהגות ונוטה ליציבות ולסולידאריות מתוך הסכמה על הערכים המרכזיים בחברה. החוקרים הנוטים לכיוון הקונפליקט מדמים את החברה למעין שדה קרב, שקבוצות או פרטים נלחמים בו בניסיון לשלוט על משאבים חברתיים נדירים. לפיכך, לטענתם החברה נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, כאשר השליטה על משאבים עוברת מיד ליד, וגם המשאבים עליהם נלחמים מוחלפים בהתאם לתקופה.
מקרו למול מיקרו: החוקרים היוצאים מנקודת ראות מקרו משייכים לחברה כוח מעצב רב, והיכולת של הפרט להשפיע על סביבתו מצומצמת מאוד. חוקרים אלה מתמקדים במחקריהם במבנה החברתי ובשאלה כיצד הוא משפיע על הפרט. למולם, התומכים בגישת המיקרו בוחנים את יחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו ואת השפעת הפרט על הסביבה.
הגישה הפונקציונליסטית – מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת מורכבת, שחלקיה פועלים יחד לקידום הסולידאריות והיציבות. הפונקציונליסטים, רואים בחברה מערכת ,השומרת על יציבותה באמצעות שיתוף פעולה חברתי, המתאפשר באמצעות קונסנזוס חברתי – שהוא בעצם הסכמה על מטרות וערכים של המרכיבים את החברה, כאשר לכל מבנה חברתי תפקיד במערכת החברתית – גישת מקרו.
גישת הקונפליקט – מסגרת תיאורטית, הרואה את החברה כזירה של חוסר שוויון ,המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט. התיאוריה רואה בחברה "זירת קרב" בין אלה שיש להם:
שליטה, משאבים נדירים, כסף, כוח ויוקרה. לבין אלה שאין להם את כל זה.
מכיוון שהשולטים, מעוניינים לחזק את שליטתם, והמחוסרים מעוניינים לתפוס שליטה , הקונפליקט בלתי נמנע, ויישאר מושרש בתוך המערכת החברתית.  כמו כן הקונפליקט התמידי הזה מוליד לעיתים קרובות שינוי במבנה החברתי מכיוון שהשליטה מועברת מאדם לאדם והמשאבים משתנים במשך השנים. – גישת מקרו.    גישת האינטראקציוניזם הסימבולי – מסגרת תיאורטית, הרואה את החברה כתוצאה של אינטראקציות יום – יומיות בין יחידים.
סוציולוגים הדוגלים בגישה זו רואים במבנה החברתי ובמציאות החברתית פרי של אינטראקציה חברתית בין שני אנשים או יותר, וכל עוד תהיה הסכמה בין משתתפי האינטראקציה היא תמשיך.
אינטראקציות עוברות תהליך של מיסוד. החברה נתונה …