ממשל ופוליטיקה
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 14 |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
קורס | ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל |
מילות מפתח | בג"ץ, הפרדת דת ומדינה, חוק השבות, חוקה, ממלכתיות, סטטוס קוו, שסע חברתי |
שנת הגשה | 2009 |
מספר מילים | 1282 |
תקציר העבודה
חלק א', שאלה 1
א. היסודות הדמוקרטיים-ליברלים הבאים לידי ביטוי בהחלטת בג"צ ובחלקים מפסקי הדין הם כדלקמן:
במקרה הראשון, מגן בג"צ על זכויות הפרט של הדר' אלדד, על חופש הביטוי ועל חופש העיסוק, ואת זכותו להגנה משפטית. השמירה על חירויות הפרט משמעותית בעיקר למי שדעותיהם אינן מקובלות על הרוב, או אפילו עומדות בסתירה לקונצנזוס הלאומי, ושפעילותם אינה אהודה על השלטון. עוד עיקרון דמוקרטי חשוב שמציגה החלטת בג"צ הוא עיקרון הגבלת השלטון של הרשות המבצעת. נאסר על אדם לעסוק במשלח היד שלו, מפני שדעותיו אינן עולות בקנה אחד עם אלה של שר הביטחון, או מה שהשר רואה כדבר שראוי שיהיה בו קונצנזוס. האיסור השרירותי הוא התערבות חמורה של השלטון בענייני הפרט ויש בו משום "סתימת פיות", פגיעה חמורה בזכות הפרט להביע את דעותיו. ההחלטה לאסור דבר-מה על אדם אחד בידי אדם אחר, ויהא זה שר בממשלה, היא החלטה שרירותית שלא נידונה בפני המחליטים הראויים, ונוגדת את עקרון הגבלת השלטון. נטען שם כי הגבלות צריכות להקבע על-ידי חוקים הנחקקים בבית המחוקקים, ולא עפ"י הוראות השלטון המנהלתי. אין לרשויות השלטון זכות לפגוע בחירויות הפרט ואין הן יכולות לחרוג מהסמכויות שמעניקים להן חוקי הכנסת.