ארה"ב בזירה הבינ"ל מאז 1945 -!
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 11 |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | אנלוגית מינכן, ג'ון פוסטר דלאס, דוקטרינת איזנהאואר, משבר ברלין, קנאן, ריאליזם גלובלי טהור |
| ציון | 88 |
| שנת הגשה | 2010 |
| מספר מילים | 1581 |
תקציר העבודה
שאלה מס' 1
בועידת מינכן של 1938, נקטו אנגליה וצרפת במדיניות של פיוס כלפי אדולף היטלר, ובחרו שלא לעמת אותו על כיבוש צ'כוסלובקיה, בתקווה שהתוקפנות הגרמנית כלפי מדינות שכנות תיעצר, ושכך ניתן יהיה למנוע מלחמה באירופה. הכשלון של גישה פייסנית זו למנוע את פריצת מלחמת העולם השניה, הפכה ברבות הימים את הסכם מינכן למטאפורה לחולשה של מדיניות חוץ, והלקח שנלמד מועידת מינכן חילחל לעולם הפוליטיקה האמריקאי מאז. לא זו בלבד שאנלוגית מינכן שימשה באופן קבוע ברטוריקה הנשיאותית והממשלתית האמריקאית, כי אם גם השפיעה על החלטות במדיניות חוץ ברגעים מכריעים בהסטוריה של ארה"ב מאז מלחה"ע ה-2. נשיאים משנות ה-40 ועד לשנות ה-80 השתמשו בדוגמת מינכן כאזהרה לציבור מפני הסכנות הטמונות בהפסת שליטים תוקפנים, שיש לנקוט מדיניות בלתי מתפשרת בכדי להרתיע ולעצור על אויב או איום, בכדי למנוע "מינכן שנייה". מתוך מקרה מינכן התפתחה הנורמה האוסרת על מדיניות של פשרה ופייסנות, דבר הנוגד במידה מסוימת את אמונות המושרשות בתרבות האמריקנית.
