שאלה 1:
א. המילטון מתנגד למגילת זכויות. טענתו המרכזית היא שאין בה צורך, ‫שכן כל הזכויות כבר מצוינות בחוקה החדשה.
ההשגות על החוקה ציינו גם, שיש מדינות באיחוד שגם הן לוקות בחוסר הזה, אחת מהן היא מדינת ניו-יורק. המצדדים בחוקתה, שדווקא היו תומכי מגילת זכויות, טענו שלמרות שאין בחוקתה מגילת זכויות, יש בכתוב בה הגנה מספקת על זכויות תושביה. וגם, שכיוון שחוקת מדינת נ"י מאמצת את המשפט הבריטי, זכויות רבות שלא מוזכרות בחוקה ממילא מובטחות.
המילטון משיב שגם חוקת ארה"ב, כפי שהציעה אותה הוועדה, מספקת הגנה מספיקה לזכויות. הוא נותן כמה דוגמאות מהחוקה ושואל האם אלה אינן משתוות בחשיבותן לכל מה שכתוב בחוקת ניו-יורק. טוען שצו "הביאס קורפוס" והאיסור על הענקת תוארי אצולה הם ערובות גדולות יותר לחופש מכל מה שכלול בחוקת ניו-יורק; כי מאסרים שרירותיים נחשבו בכל הדורות לכלי שלטון עריץ, ושאת חשיבות האיסור על הענקת תוארי אצולה אין כלל צורך להדגיש, לא כל שכן לכתוב אותם במגילת זכויות נפרדת.
על הטענה לאימוץ המשפט הבריטי כמבטיח זכויות הוא משיב, שאין בכך משום כל הגנה שכן אין בדבר קדושה חוקתית; החוקים כפופים לשינויים שיערוך מפעם בפעם בית מחוקקים. במילים אחרות – מדינות מתנהלות מצוין גם ללא מגילת זכויות.
טענה נוספת היא שמגילת זכויות היא במקורה קביעת דברים בין מלכים לנתיניהם על זכויות הנתינים, ואילו חוקת ארה"ב החדשה פותחת במילים "אנו, בני ארצות-הברית…" – זהו מסמך שנוסח בקולו של העם ולמענו, במשפט הזה לבדו יש הכרה בזכויות העם, והיא עדיפה על כרכים שלמים של ניסוחים.