שאלה 2
רוזוולט אמיץ דיו בכדי להכריז על ארה"ב "אומה מוכה בעולם מוכה".
הוא פונה בתחילת נאומו ללא כחל וסרק היישר למצב הכלכלי הרעוע שבו נמצאת ארה"ב – נכסיה הצטמצמו, מסים עלו, היכולת לשלמם פחתה, הכנסות הממשל פחתו ויכולת האשראי של ארה"ב למסחר נחלשה. חלקאים אינם מוצאים לקוחות לתוצרתם, מפעלים קורסים, אנשים מובטלים או מאבדים את חסכונותיהם. השעה היא שעת חירום, ויש להתאחד כאומה ולהתגייס על-מנת להיחלץ ממנו.
הוא מתעכב ומטפל כבר בנאום על הדרכים להיחלץ מן המצב. יש להכריז מצב חירום כאילו היתה ארה"ב במלחמה. לספק לאנשים עבודה, לארגן מחדש את המשאבים הלאומיים. לפעול לדילול האוכלוסייה בערים ובתעשייה ולהשיב אנשים לעבוד את האדמה.
בכך להעלות את ערך התנובה. למנוע עיקול של בתים וחוות קטנות.
ממשלות המדינות והממשלים המקומיים, אומר רוזוולט, גדולים ובזבזניים מדי – לפעול להפחתה דרסטית בהוצאותיהם. איחוד הביצוע, כדי שלא תהיה פעולה כפולה ובזבוז מיותר. תכנון לאומי של תעבורה ותקשורת, ותשתיות ציבוריות, ופיקוח לאומי עליהן.
פיקוח על הבנקאות כדי לשים סוף לספקולציה בכספי אחרים (כבר אז רמז לאסון שיתרחש על ראשה של ארה"ב 75 שנים מאוחר יותר, ע"ק), קביעת מטבע הולם, ויציב. רוזוולט מפרש את תפקידו כנשיא בפרט ותפקיד הממשל הפדרלי בכלל בשמירה על רווחת האזרח פרשנות מרחיבה וגישה צנטרליסטית – הוא יבקש את סיוע המדינות, אבל השינויים יהיו ברמה הלאומית, חלוקה מחדש של משאבים, הממשל הפדרלי יטיל פיקוח על הבנקאות, קרי, יפגע בכלכלת השוק החופשי, כדי להוציא את ארה"ב כולה מן המצב. הוא כנשיא, ימליץ על האמצעים הנדרשים, זאת הוא רואה כחובתו "החוקתית".