תוכן עניינים

1 .      תוכן עניינים –
-…2
2 .      מבוא -…3-4
3 .      התפתחות האורתודוקסיה החרדית ..4-6
3 .1.1.     קשיים בהגדרה ותיחום אוכלוסיית  החרדים
3 .1.2.     המושג "חרדים" ומשמעויותיו השונות
3 .1.3.     הגדרה משפטית של המושג  "חרדים"
4 .      ההטרוגניות בחברה החרדית האשכנזית
4 .1.1.     רקע  היסטורי
4 .1.2.     הליטאים
4 .1.3.     החסידים
4 .1.4.     יסודות החסידות
4 .1.5.     "חסידות" ו"חצר חסידית"
4 .1.6.     פילוגים בחסידויות
4 .1.7.     החצרות המרכזיות בעולם החסידי 5.      חלוקות משנה נוספות
6 .      יחס החרדים למפעל הציוני
6 .1.1.     שלוש הגישות הדתיות הבולטות כלפי המפעל הציוני
6 .1.2.     אידיאולוגיית הקנאים החרדים
6 .1.3.     אידיאולוגיית הזרם המרכזי בציבור החרדי 7.      מוקדי כוח והשפעה חוץ פרלמנטארית בחברה החרדית 7.1.1.     אליטת המשנה החרדית 7.1.2.     ארגוני הפצת דת 7.1.3.     עיתונאי ה"עדה"- ביטאון ה"עדה החרדית" 7.1.4.     ועדות ביקורת ומשמרות צניעות
8 .      מאפייני התקשורת החרדית
8 .1.  התקשורת החרדית בשנותיה הראשונות של המדינה
8 .2.  השינוי באופייה של התקשורת החרדית כיום
8 .3.  מבנה העיתונות החרדית 9.      מאפייני  הלבוש בחברה החרדית 9.1.  הליטאים- מאפיינים חזותיים 9.2.  חסידי ויז'ניץ-חסידי בעלז, ושאר חסידויות גליציה – מאפייני לבוש 9.3.  חסידי גור- מאפיינים חזותיים 9.4.  חסידי בעלז- מאפייני לבוש 9.5.  אנשי ירושלים- העדה החרדית – מאפייני לבוש 9.6.  חסידי תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק- מאפייני לבוש 9.7.  חסידי חב"ד- מאפייני לבוש 9.8.  חסידי באבוב-מאפייני לבוש
1 0. תפרוסת העדה החרדית
1 0.1.                   התפתחות אזורי המחייה
1 1. סיכום ומסקנות -..29-36
1 2. ביבליוגרפיה –37-38
מבוא
     החברה החרדית היא קבוצת מיעוט בחברה היהודית בישראל ובעולם, המעמידה את עצמה כתרבות נגד לחברה הסובבת אותה. הדבר מתבטא בלבוש אשר מייחד את חבריה, באופן ההתנהלות של החברה ושל מוסדותיה, במערכת החינוך שלה ובתפיסתה את החיים היהודיים המצויים, הראויים והאידיאליים. ראשיתה של החרדיות היהודית היא למן המאות ה- 18וה -19 באירופה. שינויים שחלו הן בתוך האוכלוסייה היהודית והן בסביבתה – מהפכות, התהוותן של מדינות חדשות, תנועות לאומיות ותנועות בינלאומיות – הביאו לצמיחתה של דתיות חרדית, שהיוותה ניגוד להתבוללות ולהיווצרותו של "יהודי חדש", בעל פתיחות רבה לסביבתו ולרעיונות זרים אותם הביאה הקידמה. דרכה של הדתיות החרדית לעשות זאת הייתה היצמדות אדוקה לפירושים הקדומים של המצוות והחוקים הדתיים. המחנה החרדי, שהחל להתהוות בועידת קטוביץ' (1912), ראה בהפרדה ברורה ומרצון מן הגויים שמסביב מרכיב הכרחי במניעת גל החילוניות הגואה.
      מאז ראשית ההתיישבות המחודשת, בסוף המאה  ה –
1 9, צמחה בארץ האוכלוסייה החרדית במקביל לשאר האוכלוסייה הישראלית, בעלת התרבות החילונית, המסורתית והדתית. הניגודים בין חרדים לחילונים הביאו לכך, שגם בישראל מפרידה החברה החרדית את עצמה, ככל האפשר, מסביבתה.
     הספרות אמנם מתייחסת לאוכלוסייה החרדית כאל קהילה חברתית המגלה סגירות ביחסה אל הסביבה, אך ניתן גם להתייחס אל החרדים כאל עולם של קהילות המגלות סימביוזה עם האוכלוסייה החילונית, אגב ביקורת קשה, ולאפיינם כסקטור המנהל יחסי גומלין עם החילונים בממשקי כלכלה ופוליטיקה . במגוון רב של תחומים בחיי החברה החרדית ניתן אמנם להבחין בתמורות הנובעות מן המודרניזציה וההתפתחות העולמית ואמורות לקרבה אל סביבתה, אך תפיסת היסוד של החרדים היא להימנע מהשפעות קורנות שליליות של אורחות החיים החילוניים ומכך נוצרת התבדלות גיאוגרפית ומרחבית שאגב גם באה לידי ביטוי בתוך העולם החרדי עצמו.       בשטח המחקר האקדמי מצאתי כר נרחב של מאמרים , ספרים וכתבי עת אשר מסקרים באופן נרחב את קבוצות המיעוט בישראל ובכללם את החברה החרדית. לעתים קיימת תחושה כי ההתבוננות על החברה החרדית בישראל היא סוג של התבוננות מתנשאת אשר רואה את הדברים רק מתוך פתח צר אל העולם החרדי בכללותו. בעבודת הסמינריון אני מבקש לבחון דווקא מזווית אחרת ושונה כמעיין הצצה מעמיקה אל תוך נבכי העולם החרדי על פילוגיו וזרמיו השונים.
בעבודה זו אני מבקש לעמוד על ההטרוגניות כפי שהיא באה לידי ביטוי בתוך החברה החרדית. התרבותי הדתי שבין כל הזרמים והחצרות בעדה החרדית. v    כחלק מקדים אביא סקירה הכוללת:
1.           העולם החרדי – מיהם החרדים, מהי יהדות חרדית
2 .           סקירה על העולם החרדי ועל החסידויות למיניהם ועל הליטאים.
v    סקירת המחקר תתמקד על החברה החרדית האשכנזית בלבד
1 .           רקע היסטורי- התהליכים והתמורות בחברה החרדית מן המאה ה-19 ועד לימינו אנו.
2.           מאפייני העולם החרדי . השונות בלבוש, מוקדי הכוח באליטות השונות יחס החרדים למפעל הציוני ועוד. v    שאלת המחקר:  כיצד באה לידי ביטוי ההטרוגניות בחברה החרדית האשכנזית?
            מטרת משנה: לשקף את הרבגוניות הקיימת בחברה כה משמעותית בהוויה הישראלית וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
בעולם החסידי נוהגים לפרש מן הפסוק המובא את פילוג וראשית תנועת החסידות.                                                      עדן- הבעש"ט- מייסד תנועת החסידות   (1700-1760)    הנהר- המגיד ממזרטיץ (1704-1772)             הגן- ר' אלימלך מליז'נסק (1717-1787)                                                       ארבעה ראשים-  ר' זושא מאניפולי , ר' אהרון הגדול מקרלין, החוזה מלובלין, ר' י. אשל מאפטא (נפטר 1800)         (1736-1772)            (1745-18משפטים)       (1748-18
5 ) סיכום ומסקנות      מי הם החרדים?, מה מבדיל אותם מסתם "דתיים"- התשובה האינסטינקטיבית של הישראלי הממוצע תזהה את החרדים לפי לבושם המיוחד. כיפות שחורות, מעילים שחורים ארוכים (לפחות בציבור החסידי) שפת האידיש ועוד.אסוציאציה מיידית נוספת תהיה מן הסתם, "אלה שלא משרתים בצבא". לאמיתו של דבר – הלבוש, השפה וההימנעות משירות צבאי הם רק קובץ דוגמאות של המאפיין החרדי הבסיסי. הרצון להתבדל  מן הסביבה המודרנית החילונית המאיימת על זהותם ואל מול הפיתויים שמציעה סביבה זו – החרדים מציבים את אידיאל החרדיות, כלומר החרדה לדבר השם, שמשמעותה בפועל גם חרדה מהעולם החילוני      בפועל מי שמביט לעומקי החברה החרדית האשכנזית לא מתיימר לדעת כיצד אף בחרה האשכנזית החרדית באה לידי ביטוי מגוון רחב של תרבותיות , מנהגים והלכות המאפיינות חברה זו.בצד הראייה הבסיסית של כלל החברה החרדית כחברת לומדים ניתן לראות בבירור על חלוקת משנה חשובה בעולם החרדי האשכנזית.
כפי שסקרתי במהלך עבודתי . החברה החרדית מחלוקת לתת קבוצות רבות  המייצגות גוונים חברתיים ואידיאולוגיים שונים.
אבל החלוקה העיקרית שלא ניתן להתעלם ממנה היא זו שבין החסידים לבין הליטאים.
מקורה של חלוקה זו בהתפתחות העולם היהודי במזרח אירופה במהלך המאה ה- 18 . באותה תקופה התפתחה החסידות כתנועה חברתית שמרדה  באליטיזם התורני וההלכתי של עולם הרבנים ותלמידי החכמים. מייסד החסידות, הרב ישראל בעל השם טוב, הדגיש את חשיבות התפילה ועבודת השם מתוך כוונה טהורה על פני ערך תלמוד התורה המעמיק בפועל דבר זה חיזק את מעמדם כלפי תלמידי חכמים אינטלקטואלים. אלא שהופעת החסידות לא עברה בשקט בעולם היהודי. העולם התורני הישיבתי הליטאי הצמיח מתוכו תנועת התנגדות לחסידות, הן בשל המעמד המשני שייחסה לתלמוד התורה, והן בשל החשש שרעיונותיה בדבר התקרבות ו"שיחה" עם הקב"ה מזכירים את הרעיון המשיחי – שבתאי   שיצר שבר עמוק בעולם היהודי של המאה ה-17. מתנגדי החסידות כונו בפשטות "המתנגדים" והם הונהגו ע"י הגאון אליהו מווילנה (הגר"א) דמות מרכזית בעולם היהודי של אותם ימים.
      בסקירה ההיסטורית שהובאה לאורך כמאתיים שנה נרגעו הרוחות מאז , והחסידים אימצו את ערך התלמוד תורה, הקימו ישיבות משלהם ובהן תלמידי חכמים שדרך התנהגותם ההלכתית הוכיחה לזרם הליטאי "המתנגדים" שפניהם אינם מועדות לרפורמה ו/ או למשיחיות חדשה. גם המתח הרוחני הגבוה של ראשית החסידות פינה את מקומו לחברה ממוסדת וארצית יותר- כך שמבחינת הליטאים – החוששים יכלו להירגע.לצד השונות בקרב שני הזרמים בחברה האשכנזית החרדית נוצר בסיס לשיתוף פעולה במאה ה-20 סביב החשש מסכנת החילון ומהחיים המודרניים. שיתוף פעולה פוליטי בין מגזרים חרדיים דוגמת מסגרת ההתאגדות של אגו"י בועידת קטוביץ'.
     יחד עם זאת , רבים מתחומי ההפרדה עדיין נותרו בעינם, דבר זה בא לידי ביטוי במוסדות החינוך והקהילה ובהשתדלות לחתן את הילדים עם בני אותו מחנה / שבט/ חצר/ פלג. ליטאים עם ליטאים, חסידים עם חסידים.
אצל החסידים אף קיימת הקפדה יתרה על מוסדות החינוך נפרדים לכל חסידות ועל שידוך ילדים במסגרת החסידות מסוימת מבלי להתמזג עם חצר חסידית אחרת.על אף שהעולם החסידי אימץ רבים מדפוסי החיים של העולם הליטאי הקלאסי,דוגמת הדגש על החינוך התורני הישיבתי- עדיין ניתן למצוא את השונות ואת ההטרוגניות בין שני העולמות:
v    הליטאים עדיין מדגישים יותר מהחסידים את ערך תלמוד התורה ורואים בהצטיינות הלמדנית וביכולת ללמוד שנים ארוכות קריטריון מרכזי לקביעת מעמדם החברתי.
v    החסידים אומנם חולקים כבוד ללמדנים, אבל נכונים יותר לקבל את יציאת הצעירים לחיי עבודה ופרנסה. בממוצע, הצעירים החסידים אכן יוצאים לעבודה בגיל מוקדם יותר מאחר חבריהם הליטאים v    הליטאים מודרניים יותר באורחות חייהם. הם לובשים חליפות מודרניות וביגוד מודרני. הליטאים נכונים יותר לאמץ את הנאות החיים המודרניות וגם פרנסותיהם כשהם כבר יוצאים למעגל העבודה פתוחים יותר לעולם המודרני, כמו בתחומי העסקים והמחשבים.
v    החסידים לעומתם שומרים את הלבוש המסורתי עוד מתקופת ה"מושב" מעילים שחורים ארוכים ופאות ארוכות שבחלק מהחסידויות משתלשלות מאחורי האוזניים. מאפיין לכשעצמו יוצר ניכור גדול יותר בחברה החילונית.
v    תחומי הפרנסה של החסידים מגיל צעיר קרובות יותר לעולם התוכן הדתי כגון מלמדים, סופרי סת"ם , שוחטים וכו' משום כך עיסוקי הפרנסה פשוטים יותר ומכאן גם משכורותיהם הנמוכות אשר מייצרים מצב כלכלי קשה יותר בקרב החסידים.
v    החיים החסידיים מאורגנים על בסיס קהילתי הרבה יותר מאשר החיים הליטאיים, כל חסידות ועולמה הפנימי הסגור. כל חסידות מקימה לעצמה את מוסדות החינוך ואת בתי הכנסת שלה ולעתים אף מוסדות חברתיים דוגמת הגמ"חים וקרנות צדקה. החסידות מספקת לחבריה חלק ניכר מן המשרות שלהם.
v    העולם החסידי מאורגן ברובו בתוך עולמו הפנימי סביב ה"טישים" של הרבי. העולם הליטאי לעומת זאת מאורגן סביב מערכות החינוך והישיבות שלו.העולם הליטאי ברובו אינו מחולק לחצרות שונות וגם בוגרי הישיבות השונות מקיימים ביניהם קשרים מסועפים. מערכת החיים הקהילתית בעולם הליטאי אינו כמו בעולם חסידי ולכן כל איש ועולמו החברתי בדומה לחברה הכללית.
לעומת זרמי הליבה של הליטאים והחסידים בל נשכח את אליטת המשנה בתוך החברה הזו שקרויה העדה החרדית " אנשי ירושלים" אותה קבוצה  שיש המעריכים אותה כ-5% מכלל החברה החרדית עליה נמנות חצרות עיקריות של חסידות סאמר, שומרי אמונים( תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק) דושינסקיא, קרלין פינסק, נטורי קרטא ועוד מס' פלגים קיצוניים שפרשו מהנטורים. קבוצה זו שהיא מיעוט מתוך החברה חרדית מייצרת "רעש תקשורתי" שמעצים על כלל החברה היהודית בכל הקשור לנושאי הליבה שבין העולם החרדי לבין העולם החילוני .
זוהי עדה אנטי ממסדית שאינה מכירה בציונות ובמדינה, ומרביתם אינם מצביעים בבחירות ואף חלק מביניהם מסרבים לקבל את מענקי הביטוח הלאומי.התנהלות קהילת העדה החרדית מחמירה מאוד ואף בדלנית מיתר החברה חרדית האשכנזית בכללותה.בעלת תפיסה אמונית של עיקרון המאבק והשמירה על חומת התבדלות מזרמים חרדיים שלא נמנים על העדה. העדה החרדית ידועה בקרב הציבור החילוני כמי שעומד מאחרי הפגנות הענק כנגד חילולי השבת וחילול מקומות קבורה. בתחום חקר החברה החרדית בישראל שהתפתח מאוד בדור האחרון. המחקרים הרבים שפורסמו מייצגים גישות מחקריות שונות ושיטות מחקר מגוונות ושורה ארוכה של נושאים והיבטים. בסוף שנות ה-60 החל להתפתח עיסוק מחקרי התחום האורתודוקסיה היהודית בכלל ובחברה החרדית בפרט. מצאתי כר נרחב של מאמרים וספרים אקדמאיים שכל אחד בדרכו גילה את נושא התעניינותו כמו מנחם פרידמן, יוסף שלמון ומשה סמט ואחרים. חלקם התמקד ביישוב הישן, חלקם בתקופת ה"מושב" למן סוף תנועת ההשכלה וראשית התגבשותם של חברת הלומדים שבגליציה. רשימה זו ענפה למכביר ונותנת סקירה וכיסוי מעמיק במגוון נושאים .
בעבודה זו ביקשתי להציג כיצד באה לידי ביטוי ההטרוגניות בחברה החרדית האשכנזית. יצאתי למסע מרתק והיו לא מעט לבטים וקשיים רבים בסיקור ההבדלים והשונות שבין כל הקבוצות שמלוכדות לתוך המושג של החברה החרדית האשכנזית. מגוון הנושאים ותחומי החיים עליהם ניתן לכתוב רבה היא, אך ביקשתי לעמוד מקרוב תחומי עניין ספציפיים אשר יוצרים מארג אנושי הטרוגני מאוד בתוך הקהילה וזאת למרות התפיסה החילונית שרואה בבסיסה את כל החברה כמקשה אחת.
בעבודה זו לא הצגתי כלים מחקרים כאלה ו/ או אחרים. מטרת העבודה היא להביא לידיעת הקורא כי ההתבוננות כלפי החברה החרדית " מלמטה למעלה" מלמדת על טשטוש ועמימות לא מבוטלים בין הקבוצות ותת הקבוצות החרדיות השונות. מטרת העל דרך שאלת המחקר שהוצגה בפרק המבוא היא בפירוש הכרת השונה והאחר דרך ראי העולם החרדי על שלל גווניה וצבעיה .
1.