את ההיסטוריה של השיטור בעולם ניתן לחלק בשנים, תקופת השיטור הקהילתי החלה בתחילת שנות השמונים ונמשכת עד עצם היום הזה. בשנים האחרונות התפתח השיטור הקהילתי והיה לשיטת השיטור הדומיננטית בצפון אמריקה,באירופה ובמזרח אסיה .השיטור הקהילתי היא אסטרטגיה המיושמת בעולם בצורה שיטתית החל מתחילת שנות השמונים.אסטרטגיה זו פותחה כחלופה לשיטות השיטור המסורתיות,אשר לא היו אפקטיביות כנדרש בפיקוח על הפשיעה, ולא השכילו לתת לציבור שירות יאה. השיטור המסורתי הופעל במדינות ארצות הברית,שיטור זה הינו פרופסיונאלי אשר מאופיין בניתוק מהקהילה,בהתמקדות באכיפת החוק ובמאבק בפשיעה,בפיקוח נוקשה על השוטרים,בשימוש בטכנולוגיה ובניידות אשר הכחידו את נושא הסיור הרגלי ,שכידוע קירב בין השוטר לאוכלוסיה.
השיטור הקהילתי הוא אנטיתזה לשיטור המסורתי. שיטור קהילתי מאופיין במיקוד העבודה המשטרתית בקהילה ובחברה בשתי מובנים מרכזיים :מחד,המשטרה קיימת כדי לשמור על ביטחונו של האזרח ובכדי לשפר את איכות חייו . האזרח חי בתוך הקהילה ,ולכן המשטרה חייבת לפעול לחיזוקה ולהעצמתה. ומאידך ,הקהילה היא משאב מרכזי במניעת עבריינות ובמאבק אפקטיבי בפשיעה. אסטרטגיית השיטור הקהילתי מחייבת שינוי עמוק בתרבות הארגונית של המשטרה ובשינוי בתרבות השוטרים, ואף שינוי מעמיק בגישה הבסיסית של הציבור כלפיי המשטרה.
השינוי יבוא ליידי ביטוי בחשיבה משותפת בין המשטרה לקהילה ,בשינויים בתוך המשטרה ובהתמקדות למלחמה בפשיעה משני הצדדים. שיטור קהילתי הוא פילוסופיה,אסטרטגיה ומדיניות של שיטור, שמטרותיו העיקריות הן פיקוח יעיל של המשטרה על הפשיעה,צמצום תחושת החשש ושיפור איכות החיים (friedmann,1992).
במושג שיטור קהילתי נכללות התפתחויות מתקדמות של שיטור שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות,כאשר למושג עצמו יש משמעויות שונות ,במשטרות ובמדינות אחרות בכל העולם כולו. השיטור הקהילתי, הוא אסטרטגיית שיטור חדשה,המציעה דרכי פעולה שונה מזו של השיטה המסורתית.
השונות באה ליידי ביטוי בבסיס תיאורטי שונה ,בקיומן של הנחות יסוד שונות לחלוטין,סימביוזה שונה עם הציבור ,סדרי עדיפויות שונים,מבנה ארגוני אחר ודפוסי אחריות שונים . שאלת המחקר בעבודתי זו היא ,איך שיטת שיטור זו תבוא ליידי ביטוי במלחמה בפשיעה של המשטרה, שלמעשה נוצרה על מנת לשפר את איכות חייהם של האזרחים שומרי החוק.
בעבודה זו הצגתי את ההיסטוריה של השיטור בעולם,וראינו כי ניתן לחלק בשנים את תקופת השיטור הקהילתי אשר החלה בתחילת שנות השמונים ונמשכת עד עצם היום הזה. בשנים האחרונות התפתח השיטור הקהילתי והיה לשיטת השיטור הדומיננטית בצפון אמריקה,באירופה ובמזרח אסיה. השיטור הקהילתי היא אסטרטגיה המיושמת בעולם בצורה שיטתית החל מתחילת שנות השמונים.אסטרטגיה זו פותחה כחלופה לשיטות השיטור המסורתיות,אשר לא היו אפקטיביות כנדרש בפיקוח על הפשיעה, ולא השכילו לתת לציבור שירותי משטרה כנדרש . השיטור המסורתי הופעל במדינות ארצות הברית,שיטור זה הינו פרופסיונאלי אשר מאופיין בניתוק מהקהילה,בהתמקדות באכיפת החוק ובמאבק בפשיעה,בפיקוח נוקשה על השוטרים,בשימוש בטכנולוגיה ובניידות אשר הכחידו את נושא הסיור הרגלי ,שכידוע קירב בין השוטר לאוכלוסיה.
שיטת השיטור הקהילתי שונה בתכליתה משיטת השיטור המסורתית. שיטור קהילתי מאופיין במיקוד העבודה המשטרתית בקהילה , אסטרטגיית השיטור הקהילתי חייבה שינוי עמוק בתרבות הארגונית של המשטרה ובשינוי בתרבות השוטרים, ואף שינוי מעמיק בגישה הבסיסית של הציבור כלפיי המשטרה. השינוי המיוחל בא ליידי ביטוי בחשיבה משותפת בין המשטרה לקהילה ,בשינויים בתוך המשטרה ובהתמקדות למלחמה בפשיעה משני הצדדים. השיטור המסורתי בשונה מהשיטור הקהילתי, התמקד בתגובה לאירועי פשע.לעומת זאת השיטור הקהילתי הממקד במניעה משותפת של פשע , בין המשטרה לקהילה. התוצאות לכך היו מרשימות בכל המשטרות בעולם אשר יישמו את שיטת השיטור הקהילתי.
ההצדקה הבסיסית להקמתה של שיטת שיטור קהילתית, היא בהנחה ששיטת שיטור זו נותנת מענה טוב יותר לבעיות של פשיעה ושל עבריינות, מהשיטור הפרופסיונאלי שקדם לשיטה הקהילתית.
בשנים האחרונות יש ירידה קבועה ברמת הפשיעה במקומות אשר בהם יושם כנדרש השיטור הקהילתי בצורה מקצועית ואיכותית ,כמו בארצות הברית,קנדה ,ניו זילנד ,אוסטרליה ובאירופה המערבית. כמו כן במקומות הללו חל שיפור משמעותי ביחסים שבין המשטרה לבין הציבור.
במיוחד גבר האמון מצידם של קהילות מיעוטים במשטרה,בעוד בתקופת השיטור הפרופסיונאלי היו היחסים בין המיעוטים למשטרה מבוססים בעיקרם על יחסי איבה וגזענות. התרומה העיקרית של השיטור הקהילתי הוא בצמצום האלימות הפוגעת באיכות החיים של הציבור. בקרב חוקרים רבים העוסקים בתחום של מדעי המשטרה ,כמו גם בקרב מפקדי משטרה בעולם, קיימת הסכמה רחבה בדבר התרומה הרבה שיש לשיטור הקהילתי בשיפור עבודת המשטרה. באסטרטגיית השיטור הקהילתי טמונים סיכונים רבים הנובעים ממהותו,ומאופן יישום תהליכי השינוי .סיכונים אלו עלולים להביא לדחייתו של השיטור הקהילתי. הסיכונים הם אמיתיים, אולם ניתן לצמצם את היקף השפעתם באמצעות יישום התהליכים בצורה נכונה. השיטור הקהלתי אינו נותן פתרונות טובים ביותר לכל המצבים ולאורך זמן.אולם, השיטור הקהילתי הוא שיטור אפקטיבי יותר בהשוואה לשיטור המסורתי – פרופסיונאלי. השיטור הקהילתי חייב להתאים את אופיו, ואת תכניו ואת השיטות לפעילותו בהתאם לתנאים המשתנים בעולם המודרני. ההשפעות החיוביות של השיטור הקהילתי , מוצאות את ביטוין בירידה בפשיעה,ובעלייה בשביעות רצון הקהילה משירותי המשטרה. יישום השיטור הקהילתי הביא לעלייה בלכידות הקהילתית ובמודעות התושבים לבעיותיהם ובמקרים רבים אף מביא לשגשוג כלכלי, במיוחד במרכזי ערים ובשכונות. שיטור קהילתי מביא לעלייה בשביעות הרצון של השוטרים מעבודתם ואף שיפרה משמעותית את דימוי השוטר בעיני הציבור.