קצבאות הילדים בישראל והשפעתן על הילודה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 5270
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

מבוא
קצבאות הילדים הן כלי מרכזי של המדינה לסיוע למשפחות במימון הוצאות גידול ילדיהן. לאורך שנים נתפסו הקצבאות הנדיבות לילדים מסדר גבוה בישראל כדרך לתמוך במשפחות מרקע חברתי- כלכלי חלש, ויתכן שבתקופות מסוימות הן אף שימשו גם כאמצעי לעידוד הילודה בישראל.במדינות רבות במערב, בהן פריון הילודה נמוך, ננקטת עד היום מדיניות לעידוד הילודה באמצעים שונים ובכללם קצבאות ילדים גבוהות, ניכויים וזיכויים משמעותיים במערכת המס בגין ילדים, מענקי לידה גבוהים, חופשות לידה ממושכות בתשלום וכיוצא בזה.
ניכר איפה, כי לדפוסי הילודה ומכאן גם לקצב גידול האוכלוסייה השפעות מרחיקות לכת בתחומים רבים ומגוונים ובכללם קצב הזדקנות האוכלוסייה ואיתנות המערכת הפנסיונית, המדיניות הפיסיקאלית והרווחה של משקי הבית, היצע העבודה, ושמירה על מאזן דמוגרפי. בסיכומו של דבר לדפוסי הילודה השלכות על הצמיחה הכלכלית.בשני העשורים האחרונים חלו תמורות רבות וניכרות במבנה ובגובה קצבאות הילדים בישראל. באמצע שנות ה-90 הועלו באופן משמעותי הקצבאות ללא יהודים, עם החלפת קצבת "יוצאי צבא" בקצבת ילדים אוניברסאלית. v     בשנת 2001 הוגדלו בשיעור ניכר הקצבאות לילדים מסדר גבוה, וזאת בעקבות חקיקת "חוק הלפרט". v     בשנים 2002-2003 קוצצו קצבאות הילדים בשיעור ניכר וזאת בעיקר לאור תוכנית ההבראה של המשק ביוני 2003.
v     הקצבה לילד שנולד עד אז קטנה בהדרגה, וילד שנולד לאחר מועד זה קיבל קצבה נמוכה בהרבה, בגובה הקצבה לילד הראשון וזאת ללא כל קשר לסדר הלידה שלו, כך שהקצבה השולית לילד הבא הייתה בשנת 2007 נמוכה במונחים ריאליים בשלוש חמישיות מהקצבה בשנת 2000. v     בשנת 2009 הועלתה בהדרגה הקצבה לילדים מסדר שני ועד רביעי , מהלך שאמור להסתיים בשנת 2012.
     בעבודה זו אני מבקש ללמוד אם לתמריצים כלכליים בכלל, ולגובה קצבאות הילדים בישראל בפרט, קיימת השפעה של ממש על פריון הילודה. לשם כך שאלת המחקר :
v     האם קיים קשר ישיר והשפעה  בין גובה קצבאות הילדים על הילודה בישראל?
כמקרה בוחן אני מבקש לבחון את  השפעת גובה קצבאות הילדים בישראל על הילודה במהלך השנים 2001-2009, תוך התמקדות בעלייה בשיעור קצבאות הילדים  בעקבות חוק הלפרט ובקיצוץ שנעשה בקצבאות הילדים בשנת 2003 ובשינויים שנעשו בהמשך , במסגרת ההסכם הקואליציוני של תנועת ש"ס עם ממשלת נתניהו בשנת 2009. השוואת השינוי בפריון הילודה של נשים במגזרים השונים במהלך שנים אלו, יתמקד תוך  ניתוח מאפיינים ומגמות בקבוצות אוכלוסייה שונות, שאלת המחקר תתמקד לאוכלוסיית החרדים והבדואים בדרום .
         במחקר, שנערך במשותף על ידי אסתר טולידנו וד"ר דניאל גוטליב ממינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי ונעם זוסמן ורוני פריש מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשפעה שהייתה לגובה קצבאות הילדים על הילודה של נשים בישראל במהלך השנים 2007-1994, ובמיוחד התגובה על הקיצוץ החד של הקצבאות בשנת 2003. בסיס הנתונים למחקר מקורו במוסד לביטוח הלאומי, והוא הקיף את כל הנשים שהיו בגילי הפריון באותן שנים.      בנק ישראל מצא קשר סיבתי בין גובה קצבאות הילדים לשיעור הילודה במגזר החרדי והבדואי. במחקר חדש הוא טוען כי ביטול הקצבאות כליל היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילדים (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל הבדואיות בדרום בכ-0.4 ילדים (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית). לעומת זאת, הפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ושל דרוזיות היה נותר ללא שינוי. המחקר המקיף של בנק ישראל, שבדק את הקשר הסיבתי בין קצבאות הילדים לשיעור הילודה בשנים 1994-2007, מוכיח את מה שרבים שיערו: v     העלאת קצבאות הילדים מעודדת ילודה בקרב חרדים וערבים (בעיקר בדואים), אך אינה משפיעה על שיעורי הילודה באוכלוסיות היהודית הלא-חרדית והדרוזית. v     עוד עולה מהמחקר כי הענקת קצבת ילדים לילד הרביעי-השביעי בגובה 560-500 שקל לחודש (הקצבה הממוצעת בשנים 1994-2004, במחירי 2007) הגדילה את שיעורי הילודה בקרב נשים ערביות ב-6% עד 7%, ובקרב נשים חרדיות בכ-3%. יותר מכך, הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004-2007 מסביר חלק ניכר מהירידה בשיעור הילודה בקרב נשים בדואיות וחלק קטן מהירידה בשיעור הילודה בקרב נשים חרדיות. לפיכך, להעלאת קצבאות הילדים תפקיד מרכזי אצל הבדואים, יותר מאצל החרדים. v     המחקר מלמד שביטול מלא של קצבאות הילדים היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילד (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל בדואיות בדרום בכ-0.4 ילד (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית); והפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות היה נותר ללא שינוי.
v     בתקופת המחקר נרשמה מגמת ירידה בילודה (למעט אצל יהודים לא-חרדים). הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004 עד 2007 מסביר חלק משמעותי מהירידה בילודה בקרב נשים ערביות וחלק קטן מהירידה אצל נשים חרדיות.
v     לקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2007-2004
הייתה לרוב השפעה חזקה יותר על הילודה של נשים מבוגרות, מטופלות בילדים רבים, בעלות הכנסה משפחתית נמוכה, וכן על נשים שבאו ממשפחות מרובות ילדים.
      אני מוצא גם שלפי ממצאי המחקר, הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004-2007
השפיע עיקר על שיעורי הילודה של נשים מבוגרות המטופלות בילדים רבים, בעלות הכנסה משפחתית נמוכה, וכן על נשים שנולדו למשפחות מרובות ילדים. לפיכך, טוענים בבנק ישראל, תרומת קצבאות הילדים, שהן כלי מרכזי לצמצום האי-שוויון בהכנסות, להפחתת שיעור העוני עלולה להישחק, מאחר שהן מביאות לעלייה ניכרת בשיעורי הילודה באוכלוסיות העניות, וכתוצאה מכך לפגיעה ברווחת ילדיהן ולהעמקת האי-שוויון בדור הבא.
יתרה מזאת אני טוען כי מי שחשב שבאמצעות הקטנת קצבאות הילדים, יצאו מקרב אותם אוכלוסיות המחקר למעגל העבודה ויגרום להוצאתן של חלק מהמשפחות ממעגל העוני, טועה . בל נשכח כי חלק ממטרות תוכנית החירום שהותוותה בשנת 2003 הייתה להקטין את נטל הוצאות הממשלה באמצעות הקטנת קצבאות הילדים ולגרום לאותם מקבלי הקצבה לצאת למעגל העבודה ובכך לחלץ משפחות נוספות מעל לקו העוני. בפועל קצבאות הילדים הצטמצמו באופן ניכר, נמצא מתאם והשפעה על שיעור הילודה בקרב אוכלוסיות המחקר נשוא עבודה זו, אך בפועל אף אחד לא נחלץ מתוך מעגל העוני.
 יחד עם זאת ישנם לא מעט הסתייגויות באשר למחקר שבוצע. ייתכן וההשפעות על תהליכים מתמשכים ברכישת השכלה, בתחום החברתי, התרבותי והדתי החלו להבשיל בתקופה שבה בוצע המחקר והובילו לירידת פריון הילודה .המחקר אף נעשה זמן קצר לאחר הקיצוץ בקצבאות הילדים ולכן לא ניתן לאמוד אם מדובר בשינוי קבוע או חולף שתתמיד בטווח הארוך ותביא להפחתת הפריון השלם. כמו כן הקיצוץ התרחש בסמיכות זמנים לתפניות במחזורי העסקים ולפגיעה נרחבת ברשת הביטחון החברתית ויתכן שהאומדנים לא התחשבו בגורמים אלו במלואם.
לפי מאמרו של פרופסור און וינקלר- בהקשר לפרדוכס הכלכלי הדמוגרפי שבה הפתרונות המוצעים לשכבה גדלה והולכת של עניים בישראל בשנים האחרונות מתמקדים  כולם במעבר מדפוס כלכלי המבוסס על תשלומי העברה להכנסה מעבודה. עוד בהמשך טוען פרופסור וינקלר במאמרו כדי להגדיל את מס' מקומות העבודה במשק על הממשלה להפחית מיסים, להפחית את הוצאותיה של הממשלה על תשלומי ההעברה . אומנם בפועל צמצום תשלומי ההעברה  רק יגדיל את מספר העניים בישראל. כהוכחה לכך ניתן לראות שמשנת 2003 ועד יוני 2006 בעקבות הקיצוצים החדים בתשלומי ההעברה ביניהם קצבאות הילדים , זינק מספר העניים בישראל בכ- 300,000 נפש, למרות שיעורי הצמיחה הגבוהים.      מדיניות הקצבאות המוגדלות ששיאה היה בחקיקת חוק משפחות ברוכות ילדים יצרה שכבה רחבה של כשליש מאוכלוסיית המדינה , החיה מתחת לקו העוני. הגידול החד בפערים הכלכליים החברתיים בעקבות הקיצוץ החד בקצבאות הילדים הביא לכך שבבחירות 2006 הנושא המרכזי היה הנושא החברתי. התפיסה לפיה יוקטנו תשלומי ההעברה ובכך להביא ליציאתם של הבלתי מועסקים למעגל העבודה ויציאתם ממעגל העוני, אינה נכונה שכן מדובר באוכלוסייה בלתי מוכשרת שהכדאיות שלה להיות מועסקים אינה משתלמת מבחינה כלכלית, קוץ ואליה בה.

1 .