תקציר השקעה במדדים התחילה לצמוח בעולם במהלך שנות ה-80 כגון: מדד S&P 500 ומגמת הצמיחה שלהם  המשיכה גם בשנות ה-90 ושנות האלפיים.
בעבודת מחקר זו אבחן את ההשפעה של כניסה ויציאה של מניות ממדדי שווי שוק שונים (מדד ת"א
5 , מדד ת"א 75, מדד ת"א 100 ומדד יתר 30) על מחיריהן ותשואותיהן.
מחקרי יתחלק ל-3 תקופות: תקופת האמידה (כ-3 חודשים לערך עד כחודש לערך לפני מועד ההכרזה), תקופת האירוע (כחודש לערך לפני מועד ההכרזה עד יום עדכון המדדים בפועל) ותקופת הפוסט אירוע (כיום לאחר יום עדכון המדדים עד כחודשיים לערך לאחר עדכון המדדים) במסגרת המחקר אבחן מקרים של כניסת 30 מניות למדדים יותר סחירים ושל יציאת 30 מניות ממדדים יותר סחירים בין התאריכים  01/07/04 ל- משפטים/12/10 תוך מתן דגש על קיומה או אי קיומה של "היפותזת השוק היעיל".
מטרת "היפותזת השוק היעיל" הינה לבחון את יעילותו של שוק המניות באמצעות מבחני אירועים הבודקים את מהירות התאמת מחירי המניות למידע חדש שמתפרסם על אירועים שונים הקשורים לחברות אותן מייצגות המניות.
אני אתמקד בוורסיה החצי חזקה של יעילות השוק מכיוון שמחירי המניות משקפים בתוכם את המידע הציבורי הרלוונטי לגביהן,  מידע הידוע לכל "השחקנים" בשוק.
כמו כן, בעבודתי אני אבחן את תגובת המניות להכרזה על שינויים בהרכבי המדדים השונים באמצעות מעקב אחרי מגמת מחירי המניות בתקופה שקודמת להכרזה,ביום ההכרזה, בין יום ההכרזה ליום העדכון, ביום עדכון המדדים ובתקופה שלאחר מועד עדכון המדדים.
אחת הדרכים המקובלות לנתח התנהגות מניות ולעקוב אחרי תגובתם לפרסום אירוע הינה באמצעות מדידת התשואה העודפת ((AR ועל מנת למדוד את התשואה העודפת יש צורך למדוד את התשואה הנורמלית.
אני איעזר במודל השוק על מנת למדוד את התשואה הנורמלית בתקופת האמידה , את התשואה הנורמלית  הצפויה (מהאומדנים שהתקבלו במודל השוק) ולבסוף את התשואה העודפת (AR), התשואה העודפת  הממוצעת (AAR) ואת התשואה העודפת המצטברת (CAAR). לאחר מכן אני אערוך מבחן סטטיסטי שבו אני אבחן אם תגובת המניות להכרזה על עדכון המדדים  ולעדכון המדדים עצמו היא מובהקת.
 כמו כן, על מנת להקטין השפעת אירועים אחרים המתקיימים בתקופת האירוע והפוסט-אירוע ועל מנת  להקטין את גודל הטיית תוצאות המחקר ערכתי מבחן סטטיסטי נוסף לפרקי זמן יותר קצרים בתוך  התקופות הנ"ל.
 בנוסף, נירמלתי באחוזים את פרק הזמן בין יום ההכרזה ליום עדכון המדדים בפועל, מכיוון שפרק זמן זה  שונה בגודלו ממניה למניה ורציתי בעיקר לבחון את תשואת היתר הממוצעת או תשואת החסר הממוצעת  של המניות ביום  ההכרזה וביום אחרי ההכרזה.   לבסוף, 4 השערות המחקר שלי ,אותן אבדוק, הינם:
1)   ישנו שינוי מהותי בתשואות המניות הנגרעות (תשואת חסר) או המתווספות (תשואת יתר) למדדים השונים בתקופת האירוע לעומת תקופת האמידה.

2 )   מחירי המניות מתאימים את עצמם מיידית להכרזה על עדכון המדדים ונשארים ברמתם עד מועד     עדכון המדדים הבא בעוד חצי שנה , במידה ואין אירועים אחרים המשפיעים על מחירי המניות         (במילים אחרות – השוק יעיל במובן החצי חזק ו"היפותזת השוק היעיל" מתקיימת)
3 )   תגובת מחירי המניות להודעה על עדכון המדדים יותר חזקה מאשר לעדכון המדדים בפועל.

4 )    ישנו היפוך במגמת התשואה העודפת המצטברת הממוצעת (CAAR) של המניות אשר נגרעות או      מתווספות  למדדים לאחר עדכון המדדים בפועל (כלומר – השוק מתקן את עצמו  ע"י היפוך במגמת      מחירי המניות בתקופת הפוסט אירוע/בטווח הארוך)
1 .                     שם הקורס : ניתוח דו"חות פיננסיים
2 .                     נושא העבודה : ההשפעה על מחירי המניות כתוצאה           מהיווספותן למדדים יותר סחירים או כתוצאה מגריעתן            ממדדים יותר סחירים.

3 .                     ההשערה המרכזית של המחקר : השוק אינו יעיל במובן            החצי חזק, היפותזת השוק היעיל לא מתקיימת.

4 .                     תאריך :  14/08/2011
                                 תוכן העניינים
                                                                  מס' עמודים
1 .           מבוא
—          3-4
2 .           סקירה ספרותית —          5-6
3 .           יעילות שוק ההון, היפותזת השוק היעיל וכשליה          7-10
4 .   סוגי מדדים ..           11
5.   הסבר על מדדי ת"א השונים וכללי עדכון המדדים –.         12-16
6 .   החלק האמפירי
6 .1  הצגת המודלים -..            17-18              
6 .2  ביקורת …              19
6 .3  השערות המחקר –              20  
6 .4  מדגם המניות —           21-24 
6 .5  מחקרים להשוואה –           24-
5
6 .6  מתודולוגיה –…           26-30
6 .7  מניות שהתווספו למדדים יותר סחירים -..        31-40          6.7.1  תוצאות המחקר        41-43
         6.7.2  מניות שהתווספו למדד ת"א
5 (תוצאות המיני מדגם) —     
4 3-44
6 .8  מניות שנגרעו ממדדים יותר סחירים –.        45-54
         6.8.1  תוצאות המחקר .     55-57             6.8.2  מניות שנגרעו ממדד ת"א
5 (תוצאות המיני מדגם) –…     57-58 
6 .9  סיכום ומסקנות —         59-62     7.   ביבליוגרפיה .       63-65
1 .  מבוא
השקעה במדדים התחילה לצמוח בעולם במהלך שנות ה-80 כגון: מדד S&P 500 ומגמת הצמיחה שלהם המשיכה גם בשנות ה-90 ושנות האלפיים.
בעבודת מחקר זו אבחן את ההשפעה של כניסה ויציאה של מניות ממדדי שווי שוק שונים (מדד ת"א
5 , מדד ת"א 75, מדד ת"א 100 ומדד יתר 30) על מחיריהן ותשואותיהן.
מחקרי יתחלק ל-3 תקופות: תקופת האמידה (כ-3 חודשים לערך עד כחודש לערך לפני מועד ההכרזה), תקופת האירוע (כחודש לערך לפני מועד ההכרזה עד יום עדכון המדדים בפועל) ותקופת הפוסט אירוע (כיום לאחר יום עדכון המדדים עד כחודשיים לערך לאחר עדכון המדדים) במסגרת המחקר אבחן מקרים של כניסת 30 מניות למדדים יותר סחירים ושל יציאת 30 מניות ממדדים יותר סחירים בין התאריכים  01/07/04 ל- משפטים/12/10 תוך מתן דגש על קיומה או אי קיומה של "היפותזת השוק היעיל".
מטרת "היפותזת השוק היעיל" הינה לבחון את יעילותו של שוק המניות באמצעות מבחני אירועים הבודקים את מהירות התאמת מחירי המניות למידע חדש שמתפרסם על אירועים שונים הקשורים לחברות אותן מייצגות המניות.
אני אתמקד בוורסיה החצי חזקה של יעילות השוק מכיוון שמחירי המניות משקפים בתוכם את המידע הציבורי הרלוונטי לגביהן,  מידע הידוע לכל "השחקנים" בשוק.
    כמו כן, בעבודתי אני אבחן את תגובת המניות להכרזה על שינויים בהרכבי המדדים השונים באמצעות מעקב אחרי מגמת מחירי המניות בתקופה שקודמת להכרזה,ביום ההכרזה, בין יום ההכרזה ליום העדכון, ביום עדכון המדדים ובתקופה שלאחר מועד עדכון המדדים.
    אחת הדרכים המקובלות לנתח התנהגות מניות ולעקוב אחרי תגובתם לפרסום אירוע הינה באמצעות מדידת התשואה העודפת ((AR ועל מנת למדוד את התשואה העודפת יש צורך למדוד את התשואה הנורמלית.
אני איעזר במודל השוק על מנת למדוד את התשואה הנורמלית בתקופת האמידה , את התשואה הנורמלית הצפויה (מהאומדנים שהתקבלו במודל השוק) ולבסוף את התשואה העודפת (AR), התשואה העודפת הממוצעת (AAR) ואת התשואה העודפת המצטברת (CAAR).
לאחר מכן אני אערוך מבחן סטטיסטי שבו אני אבחן אם תגובת המניות להכרזה על עדכון המדדים ולעדכון המדדים עצמו היא מובהקת.
כמו כן, על מנת להקטין השפעת אירועים אחרים המתקיימים בתקופת האירוע והפוסט-אירוע ועל מנת להקטין את גודל הטיית תוצאות המחקר ערכתי מבחן סטטיסטי נוסף לפרקי זמן יותר קצרים בתוך התקופות הנ"ל.
בנוסף, נירמלתי באחוזים את פרק הזמן בין יום ההכרזה ליום עדכון המדדים בפועל, מכיוון שפרק זמן זה שונה בגודלו ממניה למניה ורציתי בעיקר לבחון את תשואת היתר הממוצעת או תשואת החסר הממוצעת של המניות ביום    ההכרזה וביום אחרי ההכרזה.    לבסוף, 4 השערות המחקר שלי ,אותן אבדוק, הינם:
5)   ישנו שינוי מהותי בתשואות המניות הנגרעות (תשואת חסר) או המתווספות (תשואת יתר) למדדים השונים      בתקופת האירוע לעומת תקופת האמידה.
6)   מחירי המניות מתאימים את עצמם מיידית להכרזה על עדכון המדדים ונשארים ברמתם עד מועד עדכון המדדים הבא בעוד חצי שנה , במידה ואין אירועים אחרים המשפיעים על מחירי המניות (במילים אחרות – השוק יעיל במובן החצי חזק ו"היפותזת השוק היעיל" מתקיימת) 7)    תגובת מחירי המניות להודעה על עדכון המדדים יותר חזקה מאשר לעדכון המדדים בפועל.
4)  ישנו היפוך במגמת התשואה העודפת המצטברת הממוצעת (CAAR) של המניות אשר נגרעות או מתווספות       למדדים לאחר עדכון המדדים בפועל (כלומר – השוק מתקן את עצמו  ע"י היפוך במגמת מחירי המניות בתקופת       הפוסט אירוע/בטווח הארוך)