תוכן עניינים
מבוא -.1-2
שאלת המחקר ומתודולוגית המחקר —
3
סקירת ספרות -..4-9
ניתוח וממצאים .
10-21
דיון וסיכום -..
22-24
ביבליוגרפיה –

5 -26
מבוא
בקיץ 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, פורסמה באמצעי התקשורת עצומה שגינתה בפומבי את התנהלות ישראל במהלך המלחמה והביעה סולידאריות עם תושבי הרשות הפלשתינית ותושבי לבנון הנתונים למתקפה.
העצומה, עליה היו חתומים עשרות אנשי קולנוע ויוצרים ישראליים הביעה, בין היתר, את התנגדותם של היוצרים החתומים למה שהם כינו "ברוטאליות ואכזריות של המדיניות הישראלית אשר הרקיעה לפסגות חדשות בשבועות האחרונים". ((Ynet, 21.7.2006. אחד מיוזמי העצומה היה  הבמאי אבי מוגרבי. מוגרבי, במאי סרטי תעודה המעיד על עצמו כאיש שמאל מובהק ("איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את אריאל שרון", 1997) נשאל מדוע השגותיו כנגד פעולות הממשלה מתקיימות בדיאלוג חוצה עולם ולא בדיאלוג בתוך החברה הישראלית. הוא ענה כי "המכתב הזה בפירוש לא מיועד ליצירת דיאלוג פנים ישראלי, אלא קודם כל אל הקורבנות. ההרגשה היא שאין טעם לדבר אל החברה שלנו ושכרגע היא מוכת פסיכוזה. ריח הדם והאבק סימם פה את כולם וממילא למכתב הזה אין סיכוי להאזנה כמו שכל הסתייגות מהמלחמה המטורפת הזו אין לו מקום כעת" ((Ynet 21.7.2006. בניגוד לתחזיותיו, העצומה יצרה דיון ציבורי גועש ונרחב. מוגרבי אוחז בקריירה קולנועית ארוכת שנים ומרבית מסרטיו עוסקים בסכסוך הישראלי פלשתיני. ברמה הקולנועית, מדובר ביוצר אשר מקבל אותות הערכה וכבוד בפסטיבלים חוצי עולם. ברמה האישית, מדובר בדמות יוצאת דופן, כזו שאינה חוששת מלהתריס ולהגיד את העולה על רוחה. הבחירה לעסוק בסרטו של מוגרבי "נקם אחת משתי עיניי" (2005), אינה מקרית. מחד, מדובר בסרט שקיבל התייחסות מועטה בישראל. מאידך, הסרט זכה להצלחה עולמית ואף קיבל את פרס "אמנסטי" לסרטים העוסקים בזכויות אדם. ראוי לציין כי הסרט יצא לאקרנים בתקופה שבה סרטים דוקומנטאריים רבים עסקו בסכסוך, אך לא תמיד מנקודת המבט האובייקטיבית והשקופה ביותר, כמצופה מז'אנר זה ("ג'נין ג'נין", 2003).
בסרט, מוגרבי מבצע מסע אישי בעקבות מיתוסים של הקרבה והתאבדות עצמית (שמשון הגיבור ומצדה) שלדבריו, עזרו לפתח שיטה ישראלית של השפלה ופגיעה בפלשתינים. הבחירה בסצנות שמלוות את הסרט, הדיאלוגים, השימוש בילדים ושאר מוטיבים קולנועיים אחרים שאדון בהם, מאפשרים למוגרבי להעביר לצופים בקלות את השקפת העולם הפוליטית שלו. יחד עם זאת, צפייה ביקורתית בסרט מעלה כשלים ואי דקויות הגורמים לו להיות שנוי במחלוקת ומגויס "בכל מחיר" לטובת אג'נדה זו. בהתאם לכך, השערת המחקר תהייה כי הסרט מוצג באופן התואם את האג'נדה הפוליטית של הבמאי. שאלת המחקר כיצד מגייס הבמאי את המיתוסים הקנוניים בחברה הישראלית לצורך העברת האג'נדה הפוליטית של הסרט ומהי תפיסת העולם המשתמעת מכך?
מתודולוגיית המחקר את שאלת המחקר והניסיון לתת לה מענה אבחן דרך סקירת ספרות אקדמית הקיימת בנושא. כמו כן, אבצע דיון וניתוח של חמש סצנות מרכזיות העולות מהסרט. כמובן שהבחירה בסצנות אלו אינה מקרית. אדרבא, סצנות אלו מהוות אבני יסוד מרכזיות לצורך מענה על שאלת המחקר מכיוון שהן משמשות תזות עיקריות בהעברת תפיסתו הפוליטית של מוגרבי. מדובר בסצנות הניתנות לביקורת, משום שהן מכילות בתוכן אלמנטים קולנועיים מובהקים ו"מגויסים" לצורך משנתו של מוגרבי. ניתוח הסצנות הללו יתמקד במוטיבים קולנועיים כגון:
דיאלוגים, אופן הצילום, שימוש בנשים וילדים וכדומה. כמו כן, הניתוח יתמקד במסרים סמויים העולים מתוך הנרטיב הקולנועי והסצנות שנבחרו לצורך הדיון.