העבודה הוגשה במסגרת סדנה בפסיכולוגיה, בנושא פסיכולוגיה קוגניטיבית – קשב ועיבוד גירויים אמוציונליים.
הכותבת ביקשה לבצע את הקשר האינטרדיסציפלינרי בין נושאי אישיות לנושא  נחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, וחקרה את הקשר בין הערכה עצמית נמוכה וגבוהה לבין עיבוד של גירויים רגשיים, תוך דיון על השאלה האם העיבוד של אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה שונה במהותו בערך החיובי או השלילי של הגירוי או שמא מדובר בגירויים בקונטקסט חברתי בלבד.  ציון:
97
המחלקה לפסיכולוגיה סדנה- קשב וגירויים רגשיים הערכה עצמית ועיבוד גירויים רגשיים בקונטקסט חברתי: האם בעלי הערכה עצמית נמוכה רגישים לגירויים רגשיים שליליים, לגירויים בקונטקסט חברתי או שניהם?  הערכה עצמית (Self-esteem) היא נושא שנחקר מאוד בפסיכולוגיה כבר מעל למאה, מאז תחילת המגמה לחקור את הצורך האנושי בהרגשה טובה ורווחה אישית (Well-Being)  (Leary, M.R., 1999).  הערכה עצמית מוגדרת כגישת האדם או האוריינטציה הרגשית הגלובלית שלו כלפי עצמו.  רמות גבוהות של הערכה עצמית נקשרות לאושר, ואילו רמות נמוכות של הערכה עצמית נקשרות לחוויות גוברות של רגש שלילי ונחשב לגורם רגישות למספר רב של בעיות בריאות-נפשית  (Leary & Baumeister, 2000, in: Richter, A. & Ridout, N.,
2 011).  חשוב לציין שקיים הבדל במינוחי המחקר בין הערכה עצמית תכונתית (trait), היציבה מעבר למצבים השונים בקרב הפרטים ובה יעסוק המחקר הנוכחי, לבין הערכה עצמית מצבית (state), המתייחסת לתחושה הרגעית המשתנה של הפרט במדדי הערכה עצמית.
                חשיבות מחקר ההערכה העצמית נעוצה בהיותו מושג השגור מאוד בימינו, בתקופה בה הפסיכולוגיה החיובית תפסה תאוצה רבה, ולאור התמקדות הפסיכולוגיה של ה"עידן החדש" באדם כסוכן הפועל לשינוי ושואף לחוויה אותנטית וזורמת בעולם. בנוסף, מחקרים רבים מראים שהחשיפה האינטרנטית ובפרט השימוש הנפוץ היום ברשתות חברתיות, משפיעים רבות על ההערכה העצמית של אנשים בחברה המודרנית. מתוך העניין הרב בתחום זה, פותחו מדדים רבים לקביעת מידת ההערכה העצמית של אדם והם נפוצים בשימוש במחקר ובקליניקות.                 מרבית המחקרים הקשורים להערכה עצמית הם בקונטקסט חברתי או אישיותי. חוקרים רבים עוסקים בהבנת הערך הפונקציונלי של הערכה עצמית, הבנת מימדיה השונים ואת הקשר שבין הערכה…