סוגיות בסוציולוגיה של האינטרנט / 2012
רקע לחומר תקשורת מקוונת הינה תקשורת באמצעות מחשבים, הכוללת מגוון של אמצעי ביטוי: מסרים מידיים, מיילים, פורומים, משחקים מקוונים ועוד צורות מגוונות רבות של תקשורת אנושית, ישירה, עקיפה, פרטית או ציבורית. עם הזמן, השימוש והנגישות לאינטרנט רק הולכת וגדלה.
מאמר מס' 1: השלכות חברתיות של רשת האינטרנט – social implication of the internet / DiMaggio, P. E /2001
המאמר מסכם מחקרים שונים בנוגע לאינטרנט ע"מ לעודד את המשך המחקר בנושא. המחבר מעלה 5 שאלות שונות בנוגע לאינטרנט:
שאלה
1 : האם האינטרנט מהווה הזדמנות לשוויון חברתי, או לחלופין, האם הוא משמר פערים חברתיים ואף מגדיל אותם?
תשובתו של המחבר הינה כי ממצאי המחקרים השונים מראים כי ההשפעה של האינטרנט על אי השוויון, כלומר הפערים הדיגיטליים, נובעים מפערים חברתיים שקיימים באוכלוסיה, ולא מהטכנולוגיה עצמה, כלומר, האינטרנט אינו זה שיצר פערים. לדעת הכותב ושות', הפער החברתי עשוי להצטמצם בעקבות שינויים מוסדיים כמו שינויים בתשתיות חינוכיות. הכותב מביא מס' דוגמאות ממחקרים:
1.       שימוש באינטרנט ע"י אנשים משכילים, עמידים כלכלית, לבנים, מתחת לגיל 55 שמתגוררים בעיר, שכיח יותר.
2.       מחקרים לאורך זמן מראים שהפערים בגישה לאינטרנט בין לבנים לאפרו-אמריקאים, אינם יציבים, אולם בהתייחס למגדר ולגיל, נרשם באופן עקבי צמצום וירידה ברורה וחד משמעית בפערים, וזאת ככל שהטכנולוגיה נפוצה וידידותית יותר למשתמש.
3.       חוקר בשם בימבר (2000) מצא כי הפער המגדרי בנוגע לנגישות לרשת אמנם מצטמצם אולם, לא כאשר מדובר במשך הגלישה ברשת – הדרישה לאינטרנט ותדירות השימוש בו בקרב נשים, פחותה מאשר בקרב גברים, וזאת לאור אופי העיסוק השונה בין גבר לאישה.
4.       מחקרים התייחסו למרחבים הציבוריים שמאפשרים שימוש באינטרנט (ספריות ציבוריות בערים גדולות למשל מציעות גלישה מהירה יותר מספריות בכפרים).
5.       פערים דיגיטליים גלובליים – פערים בנגישות ושימוש במחשבים – החוקרים טוענים כי למרות תפוצתו ההולכת והגדלה של האינטרנט, עדיין, ישנם מקומות רבים בהם לא עושים או שעושים שימוש מועט באינטרנט. מרבית משקי הבית בהם יש אינטרנט, נמצאים במדינות המערב, יחד עם זאת יש חוסר בתשתיות ורגולציה.
שאלה
2 : האם האינטרנט גורם לבידוד חברתי, או לחלופין, מעשיר ומגביר את ההון החברתי (האם האינטרנט גורם לבני האדם להתרחק ולהתנתק)?
תשובתו של המחבר היא כי ממצאי המחקרים מראים שהאינטרנט מעצים את הנטיות הקיימות שלנו. אלו המשתמשים באינטרנט, הם מלכתחילה אנשים אשר קוראים יותר, הולכים יותר לאירועים שונים, משחקים יותר במשחקי ספורט וצורכים יותר תרבות מאשר אלו שאינם משתמשים באינטרנט, ועל כן, המחקרים אמנם מוכיחים כי בני האדם מקדישים זמן רב יותר לאינטרנט, אך הם מקדישים זמן זה לפיתוח הקשרים החברתיים וליחסי גומלין חברתיים גם אם הם נמצאים בקרבת מקום לאותם חברים/בני משפחה.
מבחינת הקהילה – רשת האינטרנט מקלה על יצירת קשרים בין בני האדם שאינם נמצאים בקרבת מקום ופותחת את האפשרות להקמת קהילות וירטואליות. חברי הקהילה הוירטואלית הם בעלי עניין משותף ובעלי מוטיבציה משותפת אשר פועלים יחד על מנת להשיג מטרות חברתיות כך שבין חברי הקהילה נוצרים לא פעם קשרים אישיים עמוקים.
אם כך, המחקרים מראים כי רשת האינטרנט לא יוצרת ולא גורמת להשתתפות חברתית, אלא מעצימה נטיות קיימות ומאפשרת לשמר קשרים בין חברי הקהילה. כמו כן, אינה מחליפה קשרים קיימים אלא מרחיבה אותם.
שאלה
3 : האם האינטרנט מגביר/משפיע על ההשתתפות הפוליטית?
תשובתו של המחבר היא כי המחקרים מראים שרשת האינטרנט מקלה על הגישה למידע בכלל ולמידע פוליטי בפרט. היא מאפשרת גישה לדיונים פוליטיים ותורמת לגיוס פוליטי. יחד עם זאת, אלא אשר מחפשים את המידע הפוליטי, אלו אנשים אשר לרוב מלכתחילה הינם בעלי ידע ואוריינטציה פוליטית. כמו כן, משתני ההשכלה וההכנסה הם אלו שמגבירים את מידת החשיפה למידע ואת מידת הנכונות להשתתף בפעילות פוליטית. אנשים בעלי השכלה והכנסה נמוכה נוטים להיות פחות מעורבים. אם כך, האינטרנט משמש ככלי משלים ואינו מחליף את משאבי המידע הפוליטיים המרכזיים.
שאלה
4 : האם האינטרנט משפיע על ארגונים, ובמידה וכן, האם הוא יוצר גמישות ארגונית או לחלופין, גורם לארגונים להיות פחות גמישים?
תשובתו של המחבר היא כי השפעת הרשת על מקום העבודה הינה דואלית: מחד, מתקיימים שימושים שונים למדיה, שימושים אשר לא מאפשרים גמישות, למשל רשתות ייחודיות למקום העבודה, רשת פנים ארגונית, הגבלות על שימוש בדוא"ל, תוכנות פיקוח ומעקב אחר גלישה וכו'. מאידך, אנו יודעים כי ישנם היבטים אשר תורמי להגמשת המערכת החברתית הארגונית שבאים לידי ביטוי בורסיות שונות כגון: עבודה בקבוצות עבודה של עובדים אשר לא נמצאים פיזית באותו מקום. כמו כן, בעזרת תוכנת הפילוח "חלונות", ניתן לעשות מס' פעולות בו זמנית. בנוסף, השימוש במייל בשונה מטלפון, תורם להרחבת החשיבה הקולקטיבית בארגון ומאפשר תפוצה רחבה של מידע, עבודה בזמנים שונים וכו'.
שאלה 5: האם האינטרנט משפיע על התרבות מבחינת פילוח יתר (סגמנטציה) או לחלופין, גורם למאסיפיקציה?
השאלה עוסקת במתח הקיים בין פילוח – חלוקת הציבור לקבוצות המובחנות אחת מן השנייה, לבין התאמת האינטרנט לצריכה ההמונים – שוק בו כל פרט הוא צרכן. האינטרנט עובד באופן דואלי: מחד, ניתן לראות היבטים מאסיפיקציונים באפשרות הפרט לביטוי אישי ביצירה (YouTube) כיוון שהרשת מאפשרת להפיץ מסרים להמונים בעלויות נמוכות. מאידך, החוקרים מדגישים היבטים של פילוח, …