‏ דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל ממ"ן 12
שאלה
1 :
במקרה של סרבנות מרגיש  אדם כי ביצוע מעשה מסוים או שמירה על חוק מסוים נוגדת את צו מצפונו. זה לא אומר שהאדם מחויב לנסות לשנות נורמות או חוקים וגם יתכן שאותה סרבנות מצפונית, אינה נגזרת דווקא מדעה פוליטית.
ההכרח שעומד מאחורי סרבנות זו, הוא שמעל למדינה ומעבר לממסד, קיים איזשהו מוסר עליון אשר לפיו אותו אדם הולך, ובמקרה של התנגשות בין הדברים, עליו לפעול על פי צו מצפונו ולאו דווקא על סמך קביעת הממשל והמדינה.  אותם אנשים שסרבו לקחת חלק בשירות בשטחים, לא התנגדו לשירות בצה"ל, אלא הייתה להם בעיה עם השירות בשטחים אותו לא יכלו לבצע מבחינה מצפונית. מקרהו של טוראי גדי אלגזי, אשר סירב לבצע את השלב האחרון להכשרתו, שבוצע מעבר לתחום הקו הירוק, הוא מקרה מובהק לכך. במקרה זה, בולטת ביותר הסרבנות המצפונית, מאחר והובאו ראיות לכך שאפילו בבית ספרו, סירב לקחת חלק בטיול אשר נערך מחוץ לתחומי הקו הירוק. ניתן לראות, אם כך, שאותם סרבני מצפון אינם דווקא אלו המסווגים כ"משתמטים", או כאלה  המנסים לשפר את תנאי שירות שלהם על חשבון חבריהם. מדובר באנשים, שיתכן מאד והם טובים מאד אבל עקב מצפונם אינם מסוגלים לפקודה מסוימת. יחד עם זאת הם  עושים הכל לשביעות רצון מפקדיהם. השאלה הנשאלת היא: האם סרבנות זו היא דבר הכרחי? האם אין היא מהווה סוג ערעור על ערכי הדמוקרטיה? הרי …